דונלד טראמפ נתקל לראשונה בחדר שהוא לא יכול למלא - זו ההגדרה (21.1.17) של דניאל ד'אדריו בשבועון טיים לנאום ההשבעה של הנשיא החדש.
טראמפ יכול למשוך המונים, שאכן הגיעו לטכס ההשבעה. ככלות הכל, הוא כוכב טלוויזיה, ובקמפיין הצליח לחשמל במות ואולמות. אבל ההשבעה היא אירוע התחום במבנה קבוע, ושם טראמפ - המאלתר האולטימטיבי - הרגיש פחות בנוח.
נאום ההשבעה כלל ביטויים מוכרים היטב ממסע הבחירות: "לנצח בצורה חסרת תקדים", "לעולם לא אאכזב אתכם" - והתחושה הייתה של תזמורה שעבר זמנה, העושה כמיטב יכולתה לשחזר את ימי תהילתה. כוחו הטלוויזיוני של טראמפ בקמפיין ואחריו נבע מהיכולת העצומה הנובעת ממנו ברגע שהוא פותח את פיו. היו פעמים בהם הוא שיחק על בטוח, אבל עד מהרה טראמפ נטש דרך זו וחזר לסגנונו הייחודי וגרם הלם אחרי הלם.
הפעם החליט טראמפ להיות קרוב ככל האפשרי לפוליטיקאי שגרתי. התוצאה הסופית הייתה "מתוחה וחסרת אוויר", קלושה הן מבחינת פרטי המדיניות והן מבחינת הסגנון - סבור ד'אדריו. כאשר לא דיבר, עטה טראמפ ארשת עגמומית, חישק את שפתיו והביט במישרין אל המצלמה. לא ניתן היה לנחש מה עובר בדעתו וגם נאומו לא נתן רמזים לכך.
אפשר להבין מדוע טראמפ הרגיש נזוף. שני הסנטורים שדיברו לפניו - רוי בלנט הרפובליקני וצ'אק שומר הדמוקרטי - התייחסו להיבטים שונים של תופעת טראמפ. גם העובדה שמטה טראמפ לא הצליח לגייס כוכבים מן המדרגה הראשונה, מן הסתם לא הוסיפה למצב רוחו של הנשיא. את ההמנון שרה ג'קי אוונצ'ו, לא ביונסה כמו לפני ארבע שנים; בקונצרט ההשבעה הופיע טודי קיית', לא שאקירה.
