מה יקרה אם
דונלד טראמפ ייצא מדעתו? - זו השאלה שמעלה גבריאל שונפלד במאמר ב-USA Today. השאלה הזו רלוונטית, הוא מסביר, לא בגלל טראמפ אישית אלא משום שהוא מתקרב לגיל 71 - ושיבוש דעת בעשור השמיני שכיח הרבה יותר מאשר בגיל צעיר יותר.
החוקה האמריקנית עוסקת בהרחבה בבחירת נשיא ומאוד בקיצור בהעברתו מתפקידו. היא מדברת רק על "חוסר יכולתו של הנשיא" למלא את חובתו; הקונגרס אמור להכניס תוכן למסגרת זו.
רק לאחר רצח הנשיא ג'ון קנדי ב-1963, כאשר עלו חששות לנוכח גילם המתקדם יחסית של הבאים בתור (לינדון ג'ונסון היה בן 55, יו"ר בית הנבחרים ג'ון מק-קורמק היה בן 72), הוכנס התיקון ה-25 לחוקה ולפיו סגן הנשיא ורוב השרים יכולים לקבוע שהנשיא אינו כשיר.
שונפלד אינו בורר במילים בבואו לתאר את אופיו של טראמפ, כפי שהוא מצטייר בעיניו: "אישיות נרקיסיסטית והפרעה אימפולסיבית". אפילו תומכיו של טראמפ הביעו חשש מפני צורת התנהגותו, הוא אומר ומצטט כמה מהם. חלק מהתסמינים שצוינו לפני הבחירות קיימים גם היום, והם באים לידי ביטוי בציוציו של טראמפ, ממשיך שונפלד, ומביא כדוגמה את ההשוואה שעשה טראמפ בין הפרסומים נגדו לבין גרמניה הנאצית.
גם אין אם צדק בטענות על מצבו הנפשי של טראמפ, אומר שונפלד, אין להוציא מכלל אפשרות בעיות נפשיות אצל מי שנכנס לתפקיד בגיל 70 ושבעה חודשים. בעיות כאלו כבר עלו בעבר, בעיקר בתחום הגופני. למשל: דווייט אייזנהאור, יליד 1890, סבל מהתקף לב בשנת 1955 ושבץ שנתיים לאחר מכן - ואז חתם על מכתב המאפשר לסגנו, ריצ'רד ניקסון, לקבוע האם אינו כשי.
לעומת זאת, אין ניסיון רב כאשר מדובר בכשירות נפשית. בשנת 1974, כאשר פרשת ווטרגייט הלכה וסגרה עליו, החל ניקסון לשתות עוד ועוד, ויועציו הקרובים חששו לבריאותו הנפשית. התיקון ה-25 לא הופעל, אך שר ההגנה, ג'יימס שלזינגר, שבר את שרשרת הפיקוד והורה לצבא לבדוק איתו או עם שר החוץ,
הנרי קיסינג'ר, כל הוראה משמעותית ובמיוחד כאלו הנוגעות לנשק גרעיני. לא ברור עד כמה נשיאותו של טראמפ תוביל לסיכונים דומים, מסכם שונפלד, אך דומה שהמילים "התיקון ה-25" יישמעו בתכיפות גדולה מאשר בעבר.
