אל תמהרו להספיד את אנגלה מרקל - מציע (13.2.17) איאן ברמר במאמר בשבועון טיים. קנצלר גרמניה מקווה לזכות בסתיו הקרוב בתקופת כהונה רביעית, אם כי הסקרים האחרונים מצביעים על יתרון למועמד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מרטין שולץ.
החשיבות של הבחירות הקרובות לבונדסטג איננה "רק" משום שגרמניה היא המדינה החזקה ביותר באירופה ועמוד התווך של
האיחוד האירופי, רעוע ככל שיהיה. מרקל נתפסה כמנהיגה קרת הרוח ביותר במשברים שעברו על היבשת בשנים האחרונות - החל מהמשבר הפיננסי ביוון, דרך הברקזיט הבריטי וכלה בפיגועים ברחבי היבשת (כולל בברלין). חשיבותה גברה עוד יותר לאחר בחירתו של
דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, כאשר רבים רואים בה את משענתו של העולם המערבי אל מול ההפכפכות והתוקפנות הבאות מוושינגטון.
מרקל שוב על הרגליים - קובע ברמר. זה לא מפתיע, בהתחשב בכל מה שעשתה מאז בחר בה טיים לאשת השנה ב-2015. היה זה לאחר שהיא החליטה, באומץ רב, לאפשר למיליון פליטים - רבים מהם מהמזרח התיכון - להיכנס לגרמניה בתוך שנתיים. ההחלטה זכתה לתשואות רמות באירופה - ולביקורת לא פחות רועמת בגרמניה. הביקורת גברה בעקבות הפיגועים, וגרמנים רבים כועסים על כך שמיסיהם עלו כדי לממן את קליטת הפליטים.
גם על המפה העולמית נראית מרקל מבודדת: בריטניה נוטשת את הספינה האירופית, בצרפת רוצה
מארין לה-פן להוביל לאותו כיוון,
ברק אובמה הוחלף בידי טראמפ. מנהיגים אחרים באירופה חוששים ללכת בעקבותיה ולהתעמת עם
ולדימיר פוטין, אותו היא מגנה על בריונותו ושקריו.
אז מהיכן האופטימיות של ברמר? מרקל עדיין פופולרית, הוא קובע. באחד הסקרים האחרונים היא זכתה לתמיכה של 74% (אם כי אין זה אומר שכל אלו גם יתמכו בה בבחירות). "מרקל הוכיחה שוב ושוב שהיא חכמה, מסתגלת וגמישה. היתרון הגדול ביותר שלה הוא השאיפה הגרמנית ליציבות. שולץ מצידו רחוק מלהיות תואם טראמפ או לה-פן: הוא הנשיא לשעבר של הפרלמנט האירופי, תומך באחדותה של אירופה, מגן על הפליטים ומתנגד הן לטראמפ והן לפוטין - מה שמלמד שאפילו אם הגרמנים יחליפו את מרקל, הם ירצו מישהו שלא יהיה ההפך ממנה.
"הגרמנים אינם שותפים לשאיפה לשינוי שראינו במדינות אחרות", קובע ברמר. סקר בינלאומי שפורסם בתחילת החודש העלה, כי 80% מהצרפתים ו-50% מהבריטים רוצים "מנהיג שישנה את כללי המשחק"; בגרמניה רוצים זאת רק 21%. ועוד נתון: 70% מהבריטים ו-67% מהצרפתים סבורים שארצם צריכה "מנהיג חזק כדי להשיב את הסדר", בגרמניה השיעור הוא 34% בלבד. הסיבה ברורה, הוא מסיים: "לגרמניה כבר היה מנהיג חזק".
