"תתנהגו בצורה נורמלית או שתעזבו" - נאמר במכתב פומבי לעם ההולנדי שפורסם בחודש שעבר. הכותב לא פנה להולנדים אלא למהגרים, אשר לדבריו מנצלים לרעה את החרות שאפשרה להם להגיע למדינה. הכותב לא היה איש הימין הקיצוני גירט וילדרס, מנהיג מפלגת החרות. הכותב היה לא אחר מאשר ראש ממשלת הולנד, מארק רותה, מנהיג המפלגה הליברלית.
המכתב הזה, אומר השבועון אקונומיסט (14.2.17), מסמל את השינוי שעברה המערכת הפוליטית בהולנד, המתכוננת לבחירות שיתקיימו ב-15.3.17. "תתנהגו בצורה נורמלית" - זהו ביטוי בהולנדית, שמשמעותו "אל תעשו שטויות". וכאשר מנהיג המפלגה הליברלית משתמש בו כדי להזהיר את המהגרים - אלו ימים קודרים למדינה שהאתוס שלה הוא חופש המצפון.
בשנים כתיקונן, הבחירות בהולנד לא היו זוכות לתשומת לב של ממש מחוצה לה. אבל כיום, קובע אקונומיסט, הן מהוות מבחן לחוזקו של הפופוליזם האירופי בעידן הבקרזיט ו
דונלד טראמפ, ונחשבות כאיתות לקראת הבחירות החשובות בהרבה של השנה: לנשיאות צרפת ולבונדסטג בגרמניה. אם וילדרס - המוביל בסקרים - אכן ינצח, אזי גם אם לא יוכל להרכיב ממשלה, הדבר יתן רוח גבית משמעותית ל
מארין לה-פן בצרפת ולפראוקה פטרי בגרמניה.
בעבר הייתה הולנד הסמן לשינויים חברתיים ופוליטיים משמעותיים בצפון אירופה. תנועת הסטודנטים שלה יצאה לדרך ב-1966, שנתיים לפני זו של צרפת. קים ווק נבחר לראשות הממשלה ב-1994 והקדים את המדיניות בה ינקטו בהמשך העשור
טוני בלייר וגרהרד שרודר. הגל האנטי-מוסלמי החל בה לפני מדינות אחרות. וב-2002 בחרו ההולנדים בממשלת מרכז-ימין - שוב לפני בריטניה וגרמניה.
מערכות הבחירות האחרונות בהולנד התמקדו במאבק בין הימין והשמאל; היום הוא בעיקרו בין הליברלים שבימין-מרכז לבין הימין הקיצוני. הממשלה היוצאת של רותה הייתה קואליציה של מפלגתו עם הלייבור שבשמאל-מרכז, אשר ביצעה רפורמות כלכליות מוצלחות הצפויות להביא השנה לצמיחה של 2.3%. עם זאת, כותב אקונומיסט, מצב הרוח עגמומי וחילוקי הדעות קשים בנוגע למדיניות החברתית וליחס למהגרים. הלייבור צפויה להיות המפסידה הגדולה: הסקרים האחרונים צופים למפלגה צניחה מ-38 ל-12 מושבים בלבד בפרלמנט בן 150 המקומות.
וילדרס מוביל בסקרים בהפרש של אחוזים בודדים, אם כי בדרך כלל התמיכה בפועל במפלגת החרות נמוכה מזו שבסקרים. גם אם הוא ינצח, כמעט ואין לו סיכוי להרכיב ממשלה, שכן רוב המפלגות הודיעו שלא יצטרפו לממשלה בראשותו. יש הטוענים, כי וילדרס לא רוצה להיות ראש ממשלה, שכן התדמית שלו היא של אאוטסיידר; הוא רוצה למשוך בחוטים מאחורי הקלעים.
להשאיר את המנצח בבחירות מחוץ לממשלה - זה יהיה רע לדמוקרטיה, אומר אקונומיסט. הדבר יאפשר ל-וילדרס לצאת נגד "האליטות", כמי שמתעלמות מרצון העם. ובכל מקרה, צילו כבר מרתיע את יריביו. כמעט לא תמצאו מי שמדבר בעד אחדותה של אירופה או בעד המהגרים. המפלגות האחרות מדברות על "אחדות לאומית" או על "פטריוטיזם פרוגרסיבי" - ביטוי ריק מתוכן בדיוק כמו שהוא נשמע.
ואולי הנתון המדהים ביותר: 70% מהנשאלים בסקרים אומרים, כי טרם החליטו בעד מי להצביע. בשלב כה מאוחר של הקמפיין, בדרך כלל שיעור המתלבטים הוא 20%-15%. לכן, מסכם אקונומיסט, קשה ואף טיפשי לחזות את תוצאות הבחירות. קל יותר להצביע על הכיוון בו הולכת הולנד. רותה לא גינה במפורש במכתבו את המוסלמים, אך הילל ערכים הולנדיים מסורתיים כמו זכויות ההומוסקסואלים והחופש ללבוש חצאיות קצרות. כאשר גינה את מי שמסרבים ללחוץ את ידיהם של נשים או "מאשימים הולנדים רגילים בכך שהם גזענים", היה ברור לגמרי למי הוא מתכוון.
