התרבות ללא מגע מיני - האפשרות הזאת כבר אינה תיאורטית גרידא, והשבועון אקונומיסט קורא (17.2.17) לאמץ את האפשרויות שהמדע פותח.
20 שנה לאחר שהכבשה דולי הייתה ליונק המשובט הראשון, פרסמה האגודה המדעית האמריקנית מחקר התומך במחקר בתחום "עריכת גנים" (gene editing). כיום מתמקד המחקר בהדברת מחלות גנטיות, כמו המופיליה, אך ניתן להשתמש באותה טכניקה לצורך שיבוט בני אדם - כן, בדיוק כמו דולי.
יש המבועתים מן האפשרות שבני אדם "ישחקו את אלוהים", כותב השבועון. אחרים, חסרי ילדים או לוקים במחלות גנטיות, טוענים בלהט למען הזכות להקל את סבלם. כך או כך, המדע מתקדם והחברה תצטרך להחליט מה היא חושבת על האפשרויות שהוא מציב בפניה.
אפשרויות ההתרבות הולכות וגדלות. תרומת זרע והפריות מבחנה הפכו מזמן לטכנולוגיות יום-יומיות. מעבר לפתח כבר ניצבת טכנולוגיה שתאפשר להפיק ביציות וזרע מן העור במקום מאיברי המין. רוב השיטות הללו מאפשרות לקבוע איזה עובר יחיה ואיזה ימות. יש הנגעלים מהן, יש הרואים בהן ניאוף, אבל הניסיון מלמד שגועל אינו מורה דרך מוצלח לקביעת מדיניות - אומר אקונומיסט.
גועל הולך לעיתים יד ביד עם חששות מיישומי דמויי מדע בדיוני: יצירת סופרמן וסופרוומן בעלי אינטליגנציה או כוח יוצאי דופן. האמת היא, שאיש אינו יודע כיצד ליצור אדם-על - אפילו אם היה רצון לעשות זאת. עם זאת, הניסיון מלמד באיזו מהירות מדע ההתרבות מתקדם, כך שיש מקום לחשוב על ההיבטים האתיים שלו, אפילו אם הסכנות טרם נראות באופק.
הטכניקות הקיימות נתנו ילדים בריאים למי שלא היו יכולים בלעדיהן להפוך להורים מאושרים - וזה בהחלט יכול להיות כלל אצבע מוצלח גם לטכניקות עתידיות. הדאגה המרכזית היא מפני בטיחותו של ההליך, וכלל לא קל להבטיח אותה. החוקרים יכולים לעבוד על עוברים שאינם יותר מאשר כמה תאים; אסור להם לגעת בעוברים של ממש. גם המחקר בעוברים של קופי אדם הוא בעייתי, משום שמדובר בחיות נדירות ומוגנות.
התוצאה היא, שיש פער ניכר בין הטכניקות שמותר לנסות כחוק לבין תוצאות שיעוררו דאגה. על הפער הזה יש לשמור, קובע השבועון, כדי למנוע ביצוע של פעולות רפואיות אסורות במקומות בלתי מוסדרים [כפי שנעשה כיום בקצירת איברים והשתלתם - א"ל]. קשה יותר לקבוע את הגבולות של מה מותר לעשות, אבל שוב - המבחן של ילדים בריאים להורים מאושרים נכון גם כאן. החוק צריך לעמוד על כך, שבכל מקרה יהיו שני בני אדם מעורבים בתהליך ההתרבות, גם אם הוא מבוצע במעבדה.
"עריכת גנים" כוללת יותר מאשר אושר של הורים ובריאות של ילדים. השלב הראשון של טכניקה זו יאפשר, כאמור, לחסל מחלות גנטיות - ובוודאי יזכה לתמיכה נלהבת. אבל שימוש בה לצורך יצירת תינוקות ושיבוט בני אדם, מעורר שאלות של שוויון והאם מותר להשתמש ברקמות של אנשים אחרים ללא רשותם. ויש גם שאלות מוסריות כבדות אחרות: האם הורים יוכלו לשבט ילד שנפטר? האם אלמנה תוכל לשבט את בעלה? האם העשירים יוכלו לשלם תמורת ילד חכם ויפה?
מומחים יצטרכו לקבוע את החוקים ובתי המשפט יצטרכו להגן על זכויותיו של מי שטרם נולד, צופה אקונומיסט. הם יוכלו להסתמך על תקדימים, כגון זכויותיהם של תאומים זהים או הפריות מבחנה שנועדו ליצור תאים שיצילו את חייו של אח חולה. אבל נסיון העבר מלמד, שהסיכון האמיתי אינו ריצה לעבר טכניקות חדשות, אלא הישארות מאחור והותרת אנשים לסבול בשל תחושה מוטעית של מה נכון ומה לא נכון לעשות, מסיים אקונומיסט.
