"עשירים אך כועסים" - זו כותרתו של מאמר שהתפרסם השבוע (6.3.17) בעיתון פייננשל טיימס לקראת הבחירות בהולנד, בהן צפוי לעלות בצורה משמעותית כוחו של המנהיג הפופוליסטי גירט וילדרס.
לכאורה, פותח העיתון, ההולנדים נהנים מהכל: עשירים למדי, די שוויוניים, יחס חיים-עבודה טוב, תעסוקה גבוהה, שביעות רצון כללית. אז על מה הם מתלוננים? יש סיבות חברתיות לכך שהולנדים לא מעטים נוטים לעבר קיצוניות פוליטית, אך לפחות ממבט ראשון - אין לכך סיבות כלכליות. יש רק מעט מדיניות שאזרחיהן עשירים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר.
שביעות הרצון של ההולנדים מחייהם עומדת על 7.3, לעומת 6.5 בממוצע במדינות
OECD. הם מבלים מחוץ לעבודתם יותר מעמיתיהם במדינות המפותחות החברות בארגון, וכמעט איש מהם אינו נדרש לעבוד שעות ארוכות במיוחד. 82% מההולנדים בגיל העבודה אכן עובדים, לעומת 68% בגרמניה ו-67% בצרפת. שניים מכל שלושה הולנדים מתחת לגיל 25 עובדים גם הם - שוב הרבה מעל הממוצע. ההכנסה השנתית לנפש היא 53,000 דולר - 38% יותר מאשר בספרד ובאיטליה ו-21% יותר מאשר בבריטניה - וגם חלוקת העושר שוויונית יותר מאשר במדינות אחרות. 8% מהתמ"ג מופקד בחסכונות, מה שמבטיח להולנדים את המשך הרווחה.
אז מה השתבש? הממוצעים לא מספרים את כל הסיפור, מסביר פייננשל טיימס; בפוליטיקה חשובות המגמות, ויש סימנים של הרעה. איכות המשרות יורדת, ומאז 2008 עלה בצורה משמעותית מספרם של מי שמשיגים רק עבודות זמניות. כמעט רבע מההולנדים מועסקים זמנית - כפול מהשיעור ב-OECD - וכך גם מחצית מההולנדים שמתחת לגיל 25.
הכלכלה ההולנדית אומנם צמחה במחצית השנייה של 2016, אבל זה בא אחרי שמונה שנים של קשיים. רק בשנת 2015 חזרה ההכנסה הלאומית לממדים שלפני המשבר של 2008. ככלל, הכלכלה ההולנדית מפגרת אחרי רוב מדינות OECD. פרופ' קאס מודה מאוניברסיטת ג'ורג'יה מסביר: "ההולנדים אינם משווים את עצמם ליוונים אלא להולנדים שלפני עשר שנים. וגרוע מכך: הם משווים את מצבם לציפיות שלהם מלפני עשר שנים".
בעיה נוספת היא הקושי להשיג אשראי עסקי. אחד מסודות ההצלחה ההולנדית היה הקלות בה יכלו עסקים קטנים ובינוניים לקבל הלוואות - אבל לא זה המצב כעת. 12% מעסקים אלו נתקלים בבעיות מימון - השיעור הגבוה ביותר בגוש האירו, למעט יוון. שיעור הדחיות של בקשות ההלוואה גבוה אפילו יותר מאשר ביוון. אחד הגורמים: הריכוזיות הרבה של הבנקים ההולנדים; 90% מההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים באות משלושת הבנקים הגדולים.
לבסוף מפנה פייננשל טיימס את תשומת הלב להבדלים בין האיזורים השונים בהולנד. בינואר עמדה האבטלה במדינה כולה על 5.3% - גבוה מרוב מדינות OECD. המצב גרוע עוד יותר בעיר הצפונית כרונינגן, שם שיעור האבטלה הוא 9% - ואין פלא ש-וילדרס נהנה בה מתמיכה רבה. אבל שום דבר לא פשוט בפוליטיקה ההולנדית: וילדרס מצליח גם במחוזות זילנד ולימבורג, בהם האבטלה נמוכה מהשיעור הארצי.
