מה אפשר עוד להגיד על מלחמת האזרחים בסוריה, שגבתה את חייהם של מאות אלפים והפכה מיליונים לפליטים? השבועון אקונומיסט מוצא (19.3.17) זווית מפתיעה: המלחמה מסייעת להפיץ את המוזיקה הסורית.
בשנת 2013 הוציא באסל רג'וב, מלחין ונגן סקסופון שנאלץ לגלות מסוריה, את התקליטור הראשון של האנסמבל "סוריאנה" שבראשו הוא עומד. היה זה עירוב של ג'ז ומוזיקה מזרח-תיכונית, אשר הועלה לרשת כדי שניתן יהיה להורידו בחינם. קשה למצוא הוכחה טובה יותר לכך שהמוזיקה שוכנת בלבבותיהם של הסורים, אומר אקונומיסט.
מוזיקאים סורים רבים נמלטו מארצם שסועת הקרבות, וכעת הם מקדמים את המוזיקה שלה ברחבי העולם. הם בין הכוכבים הקבועים בפסטיבל מורגנלאנד המתקיים בעיר אונבסורק שבגרמניה, ובסוף השבוע האחרון נערך בהמבורג - בה יש אוכלוסייה מזרח-תיכונית רבה - פסטיבל בן שלושה ימים שהוקדש כולו למוזיקה הסורית.
פסטיבל זה, "סלאם סוריה", הוא ניסוי בשיתוף פעולה בין-תרבותי: מקהלה סורית-גרמנית הורכבה במיוחד לקראתו, והוא כלל מופעים ששילבו ג'ז ומוזיקה סורית בביצוע של נגנים אירופיים מובילים. אלא שהפוליטיקה הגיעה גם לכאן. איסור הכניסה שהטיל ממשל טראמפ על אזרחי סוריה, הוביל לביטולו של אחד הקונצרטים. הסיבה: נגנים סורים המתגוררים בארה"ב, חששו לצאת מהמדינה ולנסוע להמבורג, שמא לא יורשו להיכנס בחזרה.
זה לא קורה רק בגרמניה, מציין השבועון. בלונדון הוקם אנסמבל סורי למוזיקה עכשווית, בניהולו של המנצח לואני אל-חינאווי. הלה הוא נגן מומחה הן בחליל המערבי והן במקבילו הערבי, ובכך הוא מאחד את שתי המסורות. בין היתר, הוא מנגן בחליל הערבי יצירה של ניקולאי רימסקי-קורסקוב - משימה קשה אך בעלת משמעות סמלית רבה.
לנגנים הסורים שקיבלו הכשרה מערבית יש יתרון משמעותי על יתר בני ארצם: הם יכולים למצוא עבודה בתזמורות בעולם המערבי, והסולנים שבהם יכולים גם לנגן ברסיטלים. עד כמה שהדבר יישמע מפתיע, מציין אקונומיסט, עד 2011 הייתה דמשק העיר הליברלית ביותר מבחינה מוזיקלית בעולם הערבי. שרידים ממסורת מוזיקלית זו עודם נשמעים בבירה הסורית: בחודש שעבר התקיימו בה פסטיבל אורגן ופסטיבל של מוזיקה ווקאלית מערבית בהשתתפות מקהלות מחמש ערים במדינה.
