העלה אותם על טיל(רסון)

שר החוץ הטרי של ארה"ב, רקס טילרסון, כותב מחדש את הכללים לפיהם עובדת מחלקת המדינה – סבור (27.3.17) השבועון ביזנסוויק. הדיפלומטיה של טילרסון מושפעת עמוקות מ-40 שנותיו בענקית הנפט אקסון-מוביל, אותה ניהל עד שמינה אותו דונלד טראמפ לתפקידו הנוכחי. וזה אומר: שיחות מתנהלות מאחורי דלתיים סגורות, התקשורת נתפסת כמטרד ואין הדלפות כי הן עולות הון עתק. "יש לנו נושאים אסטרטגיים מאוד מאוד סבוכים שאנחנו צריכים לטפל בהן עם מדינות חשובות מסביב לעולם, ואיננו יכולים לעשות זאת דרך מסרים בתקשורת. נטפל בהם בפגישות פנים אל פנים מאחורי דלתיים סגורות", אמר טילרסון בהתבטאות נדירה. הערה שלנו: שימו לב שהוא לא אמר שאי-אפשר לטפל בבעיות העולם באמצעות טוויטר. טילרסון בהחלט עובד. קחו לדוגמה את מסעו למזרח הרחוק. נחיתה בטוקיו לפגישה ראשי הממשל; טיסה לבסיס של חיל-האוויר האמריקני בקוריאה הדרומית וטיסה במסוק לגבול עם קוריאה הצפונית; לינה בסיאול; טיסה לבייג'ינג; ואז חזרה לארה"ב – וכל זה תוך 84 שעות. העיתונאים, שהיו רגילים לטוס עם שרי החוץ הקודמים במטוסיהם, יכלו רק לנסות ולעקוב מרחוק אחרי מסעו התזזיתי של השר הנוכחי. במשך עשורים רבים, מציין ביזנסוויק, יחסי הציבור מילאו בדיפלומטיה האמריקנית תפקיד לא פחות חשוב מאשר השיחות הסגורות. המטרה הייתה כפולה: להפיץ את הרעיונות האמריקניים ולהבטיח שהצד השני לא ישתלט על סדר היום התקשורתי. טילרסון בז לתפקיד של יחסי הציבור, הוא שונא מסיבות עיתונאים ומעדיף שאלות מועטות מעיתונאים שצוותו בוחר בקפידה, הוא אינו מבקר בשגרירויות האמריקניות. ומה שחשוב עוד יותר: עד כה לא הביע טילרסון שום חזון למדיניות החוץ, פרט לתמיכתו בכוונת הנשיא דונלד טראמפ לקצץ כמעט בשליש את תקציב משרדו. עוזריו של טילרסון אומרים, שהוא איש עבודה הרוצה שזמנו המוגבל יוקדש לעשייה ולא לדיבורים. הוא ידבר כשיהיה לו מה לומר, הוסיפו. הת'ר הולברט, לשעבר כותבת נאומים לשרים וורן כריסטופר ומדליין אולברייט, אומרת שכל מה שידוע על טילרסון הוא שלדעתו כסף הוא כוח וכלי נשק הם כוח, בעוד לרעיונות אין כוח של ממש. טילרסון רואה עצמו כאנטי-תזה לקודמו, ג'ון קרי, שעליו אומרים שעוד לא פגש מצלמה שלא אהב. הוא היה מוכן לדבר אפילו כאשר נכשל, למשל בשיחות השלום על סוריה. קרי הצטלם פעם בועט בכדורגל על מסלול בנמל תעופה כאשר מטוסו עצר לתידלוק, ודוברו של טילרסון התייחס לכך במישרין: "הימים של בעיטה בכדורגל חלפו. אנחנו נעשה דיפלומטיה שתוביל לתוצאות, ורק לאחר מכן מסיבות עיתונאים". טילרסון גם לוקח ברצינות את אווירת הקיצוץ של טראמפ. קרי טס במטוס בואינג 758 משודרג; טילרסון מסתפק בבואינג 737 משודרג, בו יש מקום לפחות נוסעים. כותבי נאומים, עוזרים ודוברים נשארים בבית. אם בגלל זה העיתונות טועה – שיהיה. זה מה שקרה בסיאול לפני עשרה ימים. עיתון מקומי דיווח שטילרסון ביטל ארוחת ערב בגלל תשישות – ולא היה בצוותו איש שיבהיר, שארוחת הערב הזו בכלל לא תוכננה. יש לטילרסון עוד סיבה טובה להתחמק מהתקשורת, מציין ביזנסוויק. בכל הממשלים יש תחרות בין הבית הלבן לבין מחלקת המדינה על הובלת מדיניות החוץ, וממשל טראמפ אינו שונה. אם טילרסון יבלוט יותר מדי, זה עלול להיות הרה אסון מבחינתו. ועם זאת, החלל מתמלא בסיפורים שליליים, המציירים את טילרסון כמי שאינו מתאים לתפקידו – וכנראה שלא בצדק.