המדיה החברתית יכולה להיות חרב פיפיות - מצד אחד להפיץ במהירות מידע חיוני, ומצד שני לנפח אירועים ולגרום להיסטריה מיותרת. זה מה שקרה בימים האחרונים בוושינגטון, כותבת (29.3.17( מאיה רודאן בשבועון טיים.
בין 19 ל-24 במארס נעלמו תריסר ילדים שחורים והיספנים בוושינגטון, והרשתות החברתיות געשו. היעדרויות בכלל ושל ילדים בפרט תמיד גורמות סערה, ומה שנראה כמו גל של היעלמויות הביא לטענות נזעמות כאילו משטרת הבירה לא עשתה די הצורך כדי לפרסם מקרים אלו. חברים בקהילה האפרו-אמריקנית אף טענו, כי התקשורת הרבה פחות מתעניינת בילדים שחורים נעדרים מאשר בילדים לבנים - ומחקר אקדמי שפורסם אשתקד תמך בטענה זו.
המדיה החברתית יכולה לעזור בסגירת הפער התקשורתי הזה, על-ידי פרסום היעלמותם של בני מיעוטים והפעלת לחץ על המשטרה לטפל באותם מקרים. אבל במה שנוגע להיעלמויות האחרונות בוושינגטון, קובעת רודאן, המדיה החברתית ניפחה את הסיפור. דווקא המידע שפרסמה המשטרה, במטרה לבקש את עזרת הציבור בחיפושיה אחרי הנעדרים, נוצל לרעה. אתר האינסטגרם הפופולרי Entertainment for Breakfast קיבץ את כל ההודעות המשטרתיות וטען ש-14 ילדות נעלמו בתוך יממה אחת (23/24 במארס). הפוסט הזה הפך לוויראלי והביא ידוענים להרים קול זעקה. רבים שיתפו את הפוסט והוסיפו "מידע" לא מדויק משלהם, והסיפור התפשט כאש בשדה קוצים - אפילו לאחר שהאתר הוריד את הפוסט המקורי כאשר הוברר לו טעותו.
בפועל, נתוניה של המשטרה מלמדים, כי מספר הנעדרים בוושינגטון נמצא בירידה קלה. בחמש השנים האחרונות היו בממוצע 200 דיווחים בחודש על היעלמויות של קטינים, ואילו השנה הממוצע ירד ל-190. מאז תחילת השנה דווח על 534 ילדים נעדרים - שיעור יחסי דומה לערים גדולות אחרות בארה"ב. נכון ל-27 במארס, רק 14 מקרים נותרו פתוחים - מה שמלמד שכמעט תמיד מדובר בילד שלא חזר הביתה בזמן או סתם הסתלק בשל מריבה.
הסטטיסטיקה משתנה מדי יום וחלק מן המקרים אינם חד-משמעיים כפי שנראה ממבט ראשון. אימה של אחת הנערות הנעדרות אמרה כי בתה כנראה הסתלקה בשל התנאים הקשים בביתם. "נעדרת" אחרת אמרה שהיא הייתה בקשר עם העובדת הסוציאלית שלה; "אני לא נעדרת", הבהירה לתחנת רדיו מקומית.
המשטרה עצמה משתמשת במדיה החברתית כדי להעביר מידע על מה שהיא מכנה "נעדרים קריטיים": ילדים מתחת לגיל 15 ומבוגרים מעל גיל 65. בקטגוריה זו מצויים כיום 11 מקרים של ילדים נעדרים, ובשל כך - ציוצי הטוויטר של המשטרה יצרו רושם מוטעה כאילו מדובר במגיפה של היעלמויות. הבלבול הזה מדגים כיצד המדיה החברתית עלולה ליצור בהלה כאשר המידע המועבר בה אינו נמצא בהקשר הנכון, מדגישה רודאן. וכך המשטרה צריכה לעסוק במקביל הן בחיפוש אחרי הנעדרים, תוך שימוש במדיה החברתית, והן בהפרכת השמועות שאותה מדיה עצמה יוצרת.
עם זאת, מציינת רודאן, הסערה ברשתות החברתיות לגבי הנעדרים בוושינגטון, סייעה להעלות את תשומת הלב הציבורית לבעיה - וגם את תשומת הלב הפוליטית. היא אחת הסיבות לכך שראש עיריית וושינגטון, מיוריאל בווזר, הודיעה על תוכנית שמטרתה לשפר את הטיפול בנושא, כולל הקמת צוות משימה שאחת ממטרותיו תהיה לצמצם את מספר הבריחות של צעירים מבתיהם. היא גם הורתה למשטרה להקצות יותר שוטרים לאיתור הנעדרים, והבטיחה להקדיש יותר משאבים למשימה זו, במיוחד כאשר מדובר בצעירות שחורות והיספניות.
