וושינגטון כבר הייתה עדה למצעדי מחאה, אך דומה שכזה היא טרם ראתה: מדענים מכל רחבי ארה"ב יתכנסו (שבת, 22.4.17) למחות נגד הנשיא
דונלד טראמפ. המארגנים מקווים שיחד עם מאות אירועים שיתקיימו במקביל ברחבי העולם, יהיה "The March for Science" האירוע הגדול ביותר מסוגו בהיסטוריה.
מה גרם למדענים - לרוב אנשים בלתי פוליטיים, ספק חנונים וספק פרופסורים מפוזרים, לצאת לרחובות? המדענים מאושרים כאשר הם במעבדה, כותב (16.4.17) קנת קימל, נשיא Union of Concerned Scientists בן 500,000 החברים וממארגני המחאה, במאמר בעיתון גארדיאן. אם מדענים יוצאים לרחוב - כנראה שהמצב באמת רע. ולדעתם, זה המצב כאשר בבית הלבן יושב מי שתוקף את המדע, את המדענים ואת הרעיון של מדיניות מבוססת-עובדות.
הנושא המרכזי מבחינת המוחים הוא ההתחממות הגלובלית, שלדעת טראמפ אינה אלא בלוף. בעוד בתחום ביטוח הבריאות מתקשה הנשיא החדש לשנות את מדיניותו של קודמו, הרי שבנושא זה טראמפ מוחק בצורה שיטתית את מהלכיו של
ברק אובמה - שלדעת המדענים ממילא היו צנועים למדי. טראמפ הבטיח לבטל את המגבלה הראשונה מסוגה על פליטת גזי חממה בתחנות כוח, אותה הטיל אובמה. הוא כבר ביטל את החובה שהוטלה על הממשל לבחון את ההשפעות הסביבתיות של פרויקטים גדולים ואת השפעות הסביבה על פרויקטים אלו.
למרבה המזל, כותב קימל, מכשולים ביורוקרטיים מקשים על טראמפ להשיג את כל יעדיו בהינף יד של חתימתו. אבל אם הוא ישיג את מבוקשו, מיליארדי טונות של גזים ייפלטו לאוויר בארה"ב לבדה, שלא לדבר על המסר השלילי שיישלח ליתר מדינות העולם ועל העלות העצומה שתידרש כדי לתקן בעתיד נזקים אלו. טראמפ מתייחס בעוינות למדע, טוען קימל: כמועמד הוא ביטל בזלזול עשרות שנים של הוכחות מוצקות להתחממות כדור-הארץ, וכנשיא הוא מפגין התעלמות חסרת תקדים מעובדות, כולל למשל לגבי מספר הנוכחים בהשבעתו. טראמפ גם ממנה בכירים המתגאים בבורותם במדע, כמו סקוט פרויט - שהתמנה למנהל הסוכנות להגנת הסביבה, למרות שהכריז שאינו מאמין שגזי חממה גורמים לשינויי אקלים.
מדובר בגישה בסיסית נגד המדע, ממשיך קימל. אחת הפעולות הראשונות של פרויט הייתה דחיית המלצת הדרג המקצועי של הסוכנות לאסור על הפצת סוג מסוים של מדביר מזיקים, למרות הוכחות חד-משמעיות בדבר הסכנה שהוא מהווה לילדים, לחקלאים ולמקורות מים. טראמפ מצידו הפר את המסורת ולא מינה לעצמו יועץ מדעי. הצעת התקציב שלו כוללת קיצוצים רוחביים במחקר המדעי הממשלתי, כולל בנושאים חיוניים כמו טכנולוגיות חקלאיות, חיזוי מזג האוויר ומקורות אנרגיה נקיים.
לא רק הבית הלבן מדאיג את המדענים, אלא גם הקפיטול. קימל אומר, כי הקונגרס מבטל אין-ספור אמצעי ביטחון מדעיים שנדרשו עשרות שנים להציבם, ומעביר חוקים המקשים על סוכנויות פדרליות להפעיל אמצעים כאלו שנועדו לשמור על ביטחון הציבור ובריאותו. למשל: חוק אחד ימנע ממדענים - אבל לא משתדלנים של התעשיה - להציג את עמדותיהם בפני סוכנויות פדרליות.
משהו גדול עוד יותר מצטייר ברקע, ממשיך קימל. "זמן רב האמנו שהעובדות מדברות בעד עצמן, ושמדענים יכולים להישאר בצד ולהימנע מ'פוליטיזציה' של עבודתם. הבחירות האחרונות ומה שבא בעקבותיהן מחייבות בחינה-מחדש דרמטית של נורמות אלו. למדנו בדרך הקשה, שאיננו יכולים לקחת כמובן מאליו את הכבוד לעובדות ולמדע".
לדברי קימל, המדענים כלל אינם לבדם בסיפור הזה. הוא מצביע על מפגינים שיצאו נגד איסורי הכניסה לארה"ב שהטיל טראמפ, ואשר הראו שהללו אינם מבוססים על עובדות. כך גם עיתונאים המצביעים על הבלופים של הממשל ואינם נרתעים מכך שהנשיא מכנה אותם "אויבי האומה". מנהיגים פוליטיים משתי המפלגות עומדים על חשיפת האמת בנוגע למעורבות הרוסית בבחירות. כל אלו מאוחדים בעיקרון לפיו העובדות - לא עובדות חלופיות ולא חדשות מזויפות - הן החייבות להוות את הבסיס להחלטות ציבוריות. "זה מה שמבדיל את הדמוקרטיה מהתיאוקרטיה, מהמונרכיה או מהדיקטטורה - כל אותן צורות שלטון בהן ה'אמת' היא מה שהשליט רוצה שתהיה".
