המפתח לתוצאות הבחירות לנשיאות צרפת הוא השבטים המסורתיים, שרובם מצויים בימין הקיצוני ובשמאל הקיצוני - סבור סימון קופר, במאמר המתפרסם בפייננשל טיימס לקראת הסיבוב הראשון שיתקיים בשבוע הבא (23.4.17).
השבט המאושר ביותר הוא המנצחים העירוניים: משכילים החיים על סושי וסחר חוץ, ומועסקים בחברות המצליחות ביותר בצרפת. האליטה הצרפתית - אחוז אחד מהאוכלוסייה - מצטופפת בפריז. המנצחים העירוניים מפוזרים בכמה מן הערים הכי מלאות חיים בעולם: ליון, טולוז, ניס, גרנובל ובורדו. רובם יצביעו בעד עמנואל מקרון בסיבוב הראשון. אבל בסיבוב השני, ב-7 במאי, רבים מהם יהיו בחופשה - בניגוד למצביעיה של
מארין לה-פן.
השבט השני הוא הבורגנים הקתוליים הפרובינציאליים, המתגוררים במערב צרפת ובמערב פריז. הללו, צופה קופר, יתמכו בפרנסואה פיון - בנו הלבוש-היטב של נוטריון. גם השערוריות בהן הוא מעורב - תשלום משכורות פיקטיביות לאשתו וילדיו - מתאימות לטעם הבורגני. רבים מהם מאמינים לטענתו של פיון, לפיה "המערכת" מענישה אותו על הקתוליות המופגנת שלו. חלק מהם אומנם מתעבים אותו, אבל מתעבים הרבה יותר את התקשורת שלדעתם רודפת אותו. אם פיון לא יעלה לסיבוב השני, רבים מתומכיו לא ייצאו להצביע ב-7 במאי.
הסוציאליסטים האחרונים שנותרו בצרפת הם לרוב עובדי מדינה, מורים ואקדמאים, בתוספת מיעוטים אתניים המוקירים תודה למפלגה הסוציאליסטית על כך שאינה יוצאת נגדם - ממשיך קופר את התיאור הציורי שלו. אלה מועטים יחסית, אבל יש בצרפת שבט חריג בגודלו של מצביעים בעלי השקפות שמאלניות. בנואה המון הסוציאליסט וז'אן-לוק מלנשון הקומוניסט נהנים יחדיו מתמיכתם של כרבע מכלל הבוחרים - יותר מאשר לה-פן ומקרון. אנשי השבט הזה לא מעוניינים בכוח. חלקם מצביעים לפי מצפונם, חלקם - לפי אופנות חולפות. כמה מאנשי השמאל לא יתמכו במקרון אפילו אם יתמודד בסיבוב השני מול לה-פן: הם אידיאולוגיים בעוד הוא פרגמטי. אבל אם לה-פן תיבחר - הם יעמדו בראש המפגינים נגדה.
תומכיה של לה-פן מורכבים מכמה שבטים, מאבחן קופר. תומכיה בדרום צרפת הם בעלי מלאכה, בעלי חנויות, עובדים שירותים ואיכרים, החוששים שמעמדם הכלכלי יתדרדר. בצפון המדינה הפכה החזית הלאומית ל"מפלגת הפועלים", והיא נהנית מתמיכה רבה בערים הסובלות ממשברים בתחומי התעשיה והכרייה. בעבר הם תמכו בסוציאליסטים ואפילו בקומוניסטים; כעת הם איבדו אמון בצרפת ובטוחים שהיא תמיד תפסיד בתחרות הבינלאומית ולכן תומכים בהתבדלות.
ליבת תומכיה של לה-פן הם הדוגלים בעליונות: בעיקר גברים שחלקם גדול במיוחד במשטרה, בצבא ובשירותי הביטחון, שדעותיהם מאוד אנטי-מוסלמיות. בניגוד ל
דונלד טראמפ ולתומכי הבקרזיט, שרוב תומכיהם מבוגרים, לה-פן מושכת גם צעירים פסימיים, שאינם מבינים מה עושים עניין מתמיכתם בה. 99% מבין 35 ומטה בצרפת אמרו בסקר שפורסם לאחרונה, שהפוליטיקאים מושחתים. הם בדיוק המצביעים שלה-פן או מלנשון יכולים לסחוף - אבל צעירים פסימיים בדרך כלל לא באים לקלפיות.
באופן מסורתי, מציין קופר, החזית הלאומית הצליחה במזרח צרפת יותר מאשר במערב הליברלי של המדינה, ויותר בקרב גברים מאשר בין הנשים - אבל הפערים הללו מצטמצמים. מצביעיה נוטים להיות פחות משכילים ומתגוררים באיזורים מרוחקים, בהם נעשה יותר ויותר קשה למצוא ביסטרו, רופא, אוטובוס, קליטה בסלולר ואפילו כרזות בחירות.
המרחבים העצומים של המדינה הגדולה ביותר במערב אירופה מושכים תיירים, אבל קשה לחיות בהם. המצביעים שנותרו מחוץ לערים הטרנדיות עשויים כעת להיות הרוב בצרפת, מסכם קופר. "מקרון מושך את האופטימיים, לה-פן מושכת את הפסימיים, צרפת היא ארץ פסימית וזה מפחיד".
