אינדונזיה היא המדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר בעולם. למרות זאת, מדינה זו לא הייתה עד לאחרונה נגועה בהקצנה איסלאמית. מאמר של אקונומיסט אודות בחירות מקומיות במדינה, מראה כיצד תמרנו את נושא הדת לשם זכייה בבחירות, וכיצד המדינה הולכת ומקצינה.
את המהלך החלו חדשות מזויפות. מדובר היה בווידאו שפורסם והציג את מושל ג'קרטה, נוצרי ממוצא סיני, כמבזה את הקוראן. הדבר הביא להפגנות המוניות של מוסלמים נזעמים במרכז העיר. לאחר מכן, הלחץ הציבורי הביא את המשטרה להגיש כתב אישום נגד המושל בגין חילול הקודש. הדבר הביא את הבחירות המקומיות לעסוק בשאלה על תפקיד האיסלאם בפוליטיקה האינדונזית, כולל השאלה האם נוצרי יכול להחזיק במשרה השנייה בחשיבותה במדינה מוסלמית.
בשבוע שעבר, נקבע שהתשובה לשאלה זאת היא לא. בסוקי טג'הג'ה פורנמה, מושל ג'קרטה הידוע בכינויו אהוק, ניצח בסיבוב הראשון של הבחירות המקומיות, אולם הוא הפסיד בסיבוב השני. המושל הנבחר, אניס בסוודאן, הילל את אהוק בנאום הניצחון שלו, אך במהלך הקמפיין חיזר בהתלהבות אחר קולות הקיצוניים. זאת עשה בין היתר כאשר הצטרף למטיפים דמגוגים בתפילות הבוקר בזמן הפגנה להשמצת אהוק. בחירה בבסוודאן היא תבוסה לסבלנות, במדינה שמתגאה בתכונה זו.
אינדונזיה היא מקרה בוחן לסבלנות, כותב אקונומיסט. הרבה מוסלמים במדינה עושים דברים, שהיו מביאים למהומות בסעודיה, כמו למשל הבאת מנחות לקדושים ולרוחות או מתפללים במקדשים ביחד עם הינדים ובודהיסטים. הארגון האיסלאמי הגדול במדינה, ה-NU, מקבל צורות שונות של האיסלאם ופועל במפורש נגד האיסלאם הקיצוני. נשיא הארגון לשעבר, עבד א-רחמן וחיד, היה הנשיא הראשון שנבחר באינדונזיה על-ידי הפרלמנט לאחר הפלתו של הרודן סוהארטו. אחרי וחיד נבחרה לתפקיד מגוואטי סוקרנופוטרי, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד. אף מפלגה דתית לא קיבלה יותר מ-8% מהקולות.
למרות זאת, בעשורים האחרונים חדרו למדינה צורות פחות סובלניות של האיסלאם. למעשה, ארגון ה-NU נוסד בשנת 1926 כדי להילחם בהשפעה הגוברת של המטיפים הקיצוניים. עד היום, מדינות המפרץ מממנות הרבה מסגדים. מפגינים מסוגלים להפוך לקהל גדול המוחה נגד מה שנתפס בעיניהם כעלבון לאיסלאם. אנשי תעמולה מציגים את האיסלאם האינדונזי ככפרי ומפגר, ורומזים על כך שאנשי עיר משכילים צריכים ללכת אחרי איסלאם טהור יותר. רק לעיתים רחוקות, פוליטיקאים שונים מסווים את האדיקות שלהם.
ג'וקו וידודו, נשיא אינדונזיה הנוכחי ומושל ג'קרטה לשעבר, תמך ב-אהוק בבחירות האחרונות. עם זאת, הוא נזהר לכבד את המפגינים, לפגוש את מנהיגיהם ולמתוח רק ביקורת סמויה על התנהגותם. לעיתים קרובות אומרים שהתנהגות מקומית מגלה איפוק רב יותר. במקרה הנוכחי, הצד השני לא הרגיש זאת, כאשר נשא שלטים כמו "לשרוף את הנוצרים" ו"אהוק לכלא".
המרוץ לתפקיד מושל ג'קרטה הציג לפוליטיקאים חסרי מצפון את המסלול עליהם לנקוט כדי לזכות בתפקיד: לעורר ללהט דתי באמצעות טענות לזלזול אמיתי או מומצא באיסלאם, ממשיך השבועון. ככל הנראה, האופוזיציה במדינה עומדת לנקוט במהלך שכזה בבחירות הבאות לנשיאות בשנת 2019. אם הנשיא וידודו רוצה לשמור על משרתו ואת הרב-תרבותיות במדינה, הוא צריך לדבר בקול רם נגד הקנאות הדתית, ולא לגעת בה בכפפות משי, קובע אקונומיסט.
