במסגרת הלחימה לשחרור מוסול מידי דאעש, פועלת הקואליציה בראשות ארה"ב להפצצת העיר. בעוד שהאמריקנים מדברים על עזרה, התושבים בשטח מספרים סיפור אחר. האתר Foreign Policy הביא את הפרטים. בכתבה מתאר העיתונאי סם קימבל את מסעו במוסול, ואת המעבר בשכונות במקביל לאין-ספור התושבים שבורחים מהאזור. למרות שהרחוב בו היה נותר שלם ברובו, מספר קימבל על סימני הקליעים שהיו על הקירות. זמן מה לאחר מכן נשמע קול פיצוץ וירי, כאשר כוחות הביטחון העירקים פתחו באש לעבר לוחמי דאעש. אחד התושבים הפנה את קימבל לתוך שכונתו, בה כמעט כל בית נהרס. לפי אותו תושב, הבתים נהרסו בהתקפות האוויריות. הפעילות האווירית היא הציר המרכזי במאבק בדאעש. הקואליציה בראשות ארה"ב מנסה לשבש את פעילות דאעש מהאוויר, כאשר כוחות הביטחון העירקים פועלים בעיקר מהקרקע. העוצמה האווירית גדלה מאז החל המבצע לשחרור מוסול באוקטובר האחרון. אותן תקיפות אוויריות, הן הסיבה שבגינה דאעש הפסיד מעל 50,000 קמ"ר של שטח בעירק ובסוריה בשלוש השנים האחרונות, דבר שהשאיר לארגון פחות מ-7% משטחה של עירק. לפי מטה הפיקוד המרכזי של ארה"ב, אותן תקיפות אוויריות הפכו לחרב פיפיות כאשר הן פוגעות באזרחים העירקים, ומערערות את ההישגים מול דאעש.

355 אזרחים בחודש מארס

ג'ניה חסן, תושבת שכונת אל-ג'דידה במוסול, מקווה כי ההפצצות האוויריות ייפסקו. היא אמרה לקימבל, שהקואליציה הרסה את התושבים. בתחילת מארס פרצו לוחמי דאעש לביתה ולקחו אותה ואחרים לבניין אחר, שם הפכו למגנים אנושיים. במרתף אותו בניין היא שמעה את קולות הלחימה של דאעש. בעל הבניין ידע שיש סיכוי שהבניין ייפגע מהתקפה של הקואליציה, ולכן עלה לגג עם בנו בניסיון לסמן למטוסים לא לירות עליהם. זה לא עזר ובשעות הצהריים הבניין הופצץ. לדבריה, היא ניצלה רק בזכות השגחה עליונה. בסופו של דבר הוצאו 56 גופות מההריסות. לפי ארגון "Airwars", שעוקב אחר המערכה האווירית נגד דאעש בעירק, סוריה ולוב, בחודש מארס האחרון נהרגו במוסול לבדה עד 2,435 אנשים בהתקפות אוויריות. מתוכם, עד 355 היו אזרחים. התקיפה הבולטת ביותר התרחשה ב-17 במארס, בה נהרגו עד 200 אנשים. ככל הנראה, זהו מספר ההרוגים הגבוה ביותר בהתקפה אווירית אחת של הקואליציה. ההיקף האמיתי של הפצצות הקואליציה עדיין לא ברור, ויכול להיות שהשלכותיו גדולות יותר ממה שמדינות המערב מבינות, מדגיש קימבל. לדברי מנהל הארגון, כריס וודס, למרות העלייה המשמעותית בהתקפות האוויריות נגד הארגון מאז 2014, רק מספר מועט מהן נבדקו כראוי. לדבריו, שני שלישים ממקרי המוות של אזרחים עדיין לא הוערכו ולא ניתן לעמוד בקצב של בדיקת מקרי מוות של אזרחים, לא משנה כמה משאבים הוקצו לעניין. על הטענה לפיה ארה"ב ובנות בריתה שילמו כסף למשפחות שנפגעו, אומר וודס שארה"ב לא שילמה פיצויים. כאשר כן משלמים - מדובר בתשלומי תנחומים, ולא בקבלת אחריות. לטענתו, ארה"ב אומרת שמותם של האזרחים נעשה במסגרת החוק. הפיקוד המרכזי של ארה"ב מסר שבוצע תשלום תנחומים אחד בעירק. בתגובה נאמר, שתשלום זה אינו מיועד לשמש פיצוי על אובדן או נזק של אזרחים. עוד נמסר, כי הקואליציה מפרסמת פעם בחודש את הערכת הנפגעים האזרחיים שלא בכוונה, אולם אין בדבר פרסום זה הודאה שהמעשה היה לא נכון.

חילוקי דעות קבועים

עדויות התושבים על ההפצצות לא תמיד תואמות את המדווח בתקשורת המערבית, ולעיתים הדיווחים על ההפצצות לא מתיישבים זה עם זה. ישנם חילוקי דעות קבועים בנוגע למועד ביצוע המתקפה, היקפה והאם לוחמי דאעש היו באזור או לא. תושבי שכונת אל-ג'דידה במוסול מסכימים על דבר בסיסי אחד: על עירם בוצעו התקפות אוויריות במשך ימים רבים, בהן נהרגו מאות אזרחים. קשה לאשש עדויות אלו ועדיין מסוכן לבצע חקירה, אומר קימבל. למרות שהלחימה במוסול עברה לתוך העיר, שכונת אל-ג'דידה עדיין איננה בטוחה לחלוטין. אולם, תושבי העיר טוענים שעדיין אין דיווחים אמיתיים על הנעשה בעיר ועל סבלם. לפי אחד התושבים, במשך קרוב לשבועיים לא חלה התקדמות קרקעית, אלא רק פעילות אווירית. פעילות זו בוצעה לפני ההפצצה של 17 במארס והפעילות האווירית נעשתה אינטנסיבית יותר, יותר קטלנית ופחות מדויקת כאשר כוחות הביטחון העירקים נכנסים לאזור. דבר זה גורם לתושבים למצוא את עצמם בחזית הלחימה. מאז 23 במארס, כאשר החלו לצאת דיווחים על מספרי ההרוגים הגבוהים מההתקפות האוויריות, נאסר על העיתונאים להיכנס לעיר או להצטרף לחזית עם הכוחות העירקים. מספר ההרוגים האזרחים בשכונת אל-ג'דידה עורר תשומת לב תקשורתית בינלאומית, אך הנושא הולך הרבה מעבר לשכונה אחת, מדגיש קימבל. מספר פעילי זכויות אדם הביעו חשש, כי השינויים בביצוע ההתקפות האוויריות, מגביר את הסכנה לאזרחים המקומיים. לפני מספר חודשים הודיע לוטננט-גנרל סטיבן טאונסנד, מפקד הכוח המשולב למלחמה בדאעש, על האצלת סמכויות בכל הקשור להתקפות האוויריות, דבר שמקל על היועצים האמריקנים בחזית לקרוא להתקפה אווירית. מייקל נייטס, מומחה צבאי לעירק במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, תומך בהחלטה זו. לדבריו, החוקים שהגבילו את ההתקפות האוויריות הביאו ליותר מקרי מוות מאשר להצלת חיים. לטענתו, בשל החוקים הקודמים, לא ניתן היה לשחרר אזורים בהם דאעש הרג את הגברים בגיל הצבא. בסופו של דבר, מי שנמצא בשטח הם האזרחים כמו תושבי שכונת אל-ג'דידה. הם מתארים מלחמה אווירית שמשאירה אותם עם מעט אפשרויות להישרדות. אחד התושבים סיכם זאת בפשטות: המטוסים משמידים אותנו.