בעיית האלימות בבתי חולים אינה ייחודית לישראל, אך באחד מבתי החולים הגדולים בעיר ניו-דלהי שבהודו מצאו לה פתרון מקורי: הרופאים ילמדו טקוואנדו ויוכלו להגן על עצמם.
העיתון גארדיאן מדווח (3.5.17), כי 1,500 הרופאים הקבועים במרכז הרפואי All India יקבלו את השיעורים בחדר הכושר של בית החולים מדי בוקר, החל ב-15 בחודש. יו"ר ארגון הרופאים בבית החולים, ד"ר ויג'אי גורג'אר הסביר בצורה פשוטה את ההחלטה: "האלימות נגד רופאים הולכת וגוברת, והממשלה לא עושה דבר". בהשתמשו במינוח רפואי הוסיף גורג'אר: "מניעה טובה יותר מריפוי, ואם הממשלה אינה מספקת את אמצעי הביטחון הדרושים - אז עליך להגן בעצמך על חייך ועל איבריך החיוניים".
בחודש שעבר עבדו הרופאים ב-All India כאשר הם חובשים קסדות, לאות הזדהות עם עמיתים בעיר מומבאיי ששבתו לאחר שלוש התקפות סמוכות נגד רופאים. באחד המקרים תקפו 15 איש רופא שטיפל בקרובת משפחתם, שמתה לאחר שסבלה ממחלת כליות כרונית.
מחקר שנעשה בבית חולים אחר בניו-דלהי מצא, כי בשנה שעברה נחשפו 40% מהרופאים הקבועים לאלימות תוך כדי עבודתם. האגודה הרפואית של הודו טוענת, כי 75% מכלל הרופאים ייתקלו באלימות גופנית או מילולית במהלך הקריירה שלהם. גם התקפות על אחיות ואנשי צוות אחרים הגיעו לממדי מגיפה, מציין העיתון, אך הדיווחים עליהן פחות תדירים.
רופאים אומרים שיש סיבות רבות לאלימות, כולל צפיפות יתר קשה במערכת הרפואה הציבורית, אשר תרמה להחלשת הקשרים בין הרופאים, המטופלים ובני משפחותיהם. כך מקרים של שחיתות וגביית תשלומי יתר תורמת לתסכול ולזעם המתפרצים בסופו של דבר כלפי הרופאים.
"בהודו יש אוכלוסייה גדולה שאינה מקבלת טיפול רפואי נאות", אומר ויווקאנאנד ג'ה, מומחה לבריאות בניו-דלהי. "לרוב האנשים, כל מפגש עם המערכת הרפואית מסתיים בהוצאה כספית קטסטרופלית. לא קשה להבין מדוע אנשים רואים את הקהילה הרפואית כאחראית לכך".