ארה"ב ובריטניה הביסו את גרמניה בחזית המערבית של מלחמת העולם השנייה בשל חוסר יעילות בצד הגרמני - טוען ההיסטוריון ג'יימס הולנד בספר חדש, שלדברי העיתון דיילי טלגרף כבר מעורר מחלוקת. לגרמניה בכלל ולצבא הגרמני בפרט יש הילה של יעילות, לעומת מוניטין מפוקפק למדי של הבריטים כשולפים מן המותן. הולנד טוען, שזהו מיתוס. News1 מעיר, כי השלטון הנאצי ככלל היה הרבה פחות יעיל מכפי שנהוג לחשוב, שכן אדולף היטלר עודד מאבקים בין הכפופים לו והוא עצמו התנהל בצורה מבולגנת שלא התאימה לניהולה של מדינה מודרנית, ודאי שלא במלחמת עולם. כעת אומר הולנד, כי ארה"ב ובריטניה הצליחו לייצר טנקים אמינים בצורה יעילה בהרבה מאשר גרמניה, בעוד הטנקים הגרמניים נטו להתקלקל במהירות. אותו מצב, הוא מעיר, שרר גם בתחום ייצור המטוסים. הולנד שם את הדגש על הטנק הגרמני הנודע "טיגר", שלדבריו אומנם היה מופת לטכנולוגיה מתקדמת, אך סבל מתקלות חוזרות ונשנות. עוד הוא אומר, כי 50% מאבידות טנקי ה"פנצר" הגרמניים נבעו מתקלות טכניות ולא מאש אויב. המלחמה במערב מלמדת כיצד המהנדסים הבריטים העדיפו טנקים נוחים לתחזוקה בשדה הקרב, גם על חשבון יכולתם מול טנקי האויב. לדעת הולנד, עד כה התמקדו ההיסטוריונים יותר מדי ביכולתם של חיילי בעלות הברית אל מול זו של הגרמנים, תוך שהם מתעלמים מהבעיות הלוגיסטיות הקשות של הוורמכט. "ל'טיגר' הייתה תיבת הילוכים בעלת שש מהירויות, חצי-אוטומטית, הידראולית; אם אתה שם בטנק הזה בחור בן 18, הוא יתקלקל", אמר. "ה'טיגר' היה מורכב בצורה שלא תאמן, לא אמין מבחינה מכנית, קשה מאוד לתיפעול בקרב וחסר תועלת לשום דבר פרט לטווח הקצר". הולנד ממשיך וטוען בספרו, כי בשל המחסור הכרוני של גרמניה בחומרי גלם לתעשיה הצבאית שלה, היה עליה לגבור על כל אויביה בשלב הראשון של המלחמה כדי להבטיח ניצחון. היא לא הצליחה לעשות זאת, משום שבריטניה לא נכנעה. הפלישה לברית המועצות, הוא טוען, הייתה מעשה של יאוש שנועד להבטיח את הנפט, המזון והפלדה שהיו נחוצים כדי להמשיך במלחמה. לבסוף מבקש הולנד להפריך את הטענה ולפיה בריטניה הייתה תלויה לחלוטין באספקה אמריקנית; הוא מראה, כי 31% מאמצעי הלחימה בהם השתמשו האמריקנים עצמם באירופה היו מתוצרת בריטית.