ריבוי אירועי הטרור בעשורים האחרונים מוביל להקצנה הולכת וגוברת שלהם, כדי לזכות בתשומת ליבו של העולם, שבמידה מסוימת כבר התרגל אליהם. זו הסיבה לעריפות הראשים של דאעש, וזו הסיבה לכך שארגון הטרור הניגרי בוקו חראם מפעיל ילדות מתאבדות. בנוסף לכך, ילדות מעוררות פחות חשד. העיתון גארדיאן הביא בסוף השבוע את סיפורן של כמה נערות כאלו, שניצלו בדרך נס. נדיה הייתה בת 17 כאשר בוקו חראם חטף אותה. היא הובאה למחנה של הארגון ביחד עם עשרות נשים אחרות. מפקד המחנה לקח אותה לביתו והפך אותה לאשתו השנייה. היא מספרת שלילה אחד אותו מפקד ניסה לאנוס אותה, אף היא הצליחה להבריח אותו. כאשר לא הצליח, הורה לאנשיו להלקות אותה. אחרי עוד איומים וניסיונות אונס, מספרת נדיה שהמפקד ניסה טקטיקה אחרת: לדבר אליה ולנסות לשכנע אותה. אך גם זה לא הצליח, והמפקד החליט להיפטר ממנה. שלושה חודשים לאחר שנחטפה, נדיה התעוררה עם חגורת נפץ עליה, לאחר שסוממה לילה לפני כן. הורידו אותה באזור העיר גמבורו שבמחוז בורנו, מחוז שידע הרבה פיגועים של בוקו חראם. המשימה שניתנה לה הייתה ברורה: לפוצץ עצמה ליד כמה שיותר אנשים. נדיה מצאה עצמה מתקרבת למחסום של כוח המשימה הנלחם בבוקו חראם, כאשר זרועותיה מורמות לצדדים בניסיון שלא להפעיל את חגורת הנפץ. כשהגברים במחסום ראו אותה ועוד שתי נשים מתקרבות, הם צעקו להן לעצור. ברגע זה, לאחר ששוביהם עזבו אותן, הן עצרו והסגירו עצמן. למזלן, החיילים לא פתחו לעברן באש כאשר חשפו את חגורות הנפץ שלהן. לאחר המתנה של 40 דקות לכוח צבאי, באו חיילים ונטרלו את חגורות הנפץ ונדיה הייתה חופשיה. לא לרבים יש את המזל הזה, מציין העיתון. ההערכה היא ש-154 מחבלים מתאבדים מתו בניגריה, קמרון, ניז'ר וצ'אד מאז 2014. יש לציין, כי לא ידוע כמה מאותם מחבלים הוכרחו לבצע את הפיגוע, בנוסף לעובדה שלא ידוע מהו המספר המדויק של הפיגועים מאחר שרובם לא מתפרסמים.

"מי רוצה להגיע לגן עדן"

ניצולות אחרות מספרות, כי הארגון מתייחס למי שבדרך לפיגוע התאבדות כאילו הם כבר מתו, ולכן מכינים את הגוף שלהם ללוויה. עאישה שהייתה "נשואה" לבכיר בארגון סיפרה לגארדיאן, שבדרך כלל מלבישים את המפגעים בבגדים יפים, וגם שמים להם חינה על הידיים. לדבריה, נשים וילדים רבים גויסו לפיגועים אלו. זהו המקרה של פטימה בת ה-20. היא נשלחה לבצע פיגוע התאבדות בשנת 2015, והראתה לעיתון כיצד הארגון מכין את שיערו של המפגע לפני הפיגוע. לפני שנשלחה לפיגוע, פטימה נאנסה מדי לילה במשך שמונה חודשים. כאשר נבחרה לבצע את הפיגוע, הייתה כה מבוהלת שלא ידעה מה לומר. לדבריה, היא מעולם לא שמעה מה זה פיגוע התאבדות או ראתה חגורת נפץ. כאשר הגיעה ליעד הפיגוע, היא באה לחיילים ואמרה שיש לה משהו סביב המותניים. היא הראתה להם את חגורת הנפץ, החיילים קפצו בבהלה ואמרו לה לא לזוז. החיילים האמינו לפטימה. הם הסירו את חגורת הנפץ שלה, עברה שיקום של שלושה חודשים וכעת חיה עם אמה ואחותה. עם זאת, מחשש לסטיגמה בשל מה שעבר עליה בשבי, היא לא סיפרה הכל. אחת המרואיינות אמרה, שהארגון משכנע את האסירים שאם הם יבצעו פיגוע התאבדות, הם ילכו לגן עדן. אנשי בוקו חראם אוספים מחבלים מתאבדים באמצעות הטפה. כך למשל, הם אוספים את כל הנשים באזור מסוים ושואלים מי רוצה להגיע לגן עדן. השאלה הבאה היא מי רוצה להגיע לגן עדן עכשיו. אלו שמרימות את ידן נלקחות, ומסבירים להן כיצד לבצע פיגוע התאבדות. אם אף אחת לא מרימה את ידה, הם אומרים ש"האל עשה בשבילכן הכול, וכך אתן גומלות לו?", ואז יש לפחות אחת שמרימה את ידה. לוקח הרבה זמן לאמן אותן, נאמר בכתבה. או שמחברים את חגורת הנפץ אליהן, או שהן מחזיקות פצצה. נאמר להן להגיע למקום עם הרבה אנשים, לדמות כאב בטן, וכאשר הרבה אנשים נאספים - להפעיל את חומר הנפץ.

27 ילדים ברבעון הראשון

הארגון משתמש גם בילדים קטנים לביצוע פיגועים. פעילי הארגון שואלים את הילדים, מי רוצה לראות את אימא שלו שבגן עדן. הילדים מקבלים זאת בקלות, מכיוון שהם לא יודעים כמה זה מסוכן. הם גם אומרים לילדים שלא ירגישו כלום. יותר ויותר ילדים נעשים מחבלים מתאבדים של בוקו חראם. לפי נתונים של יוניצ"ף, בשלושת החודשים הראשונים של 2017 נהרגו 27 ילדים שבוקו חראם שלח לבצע פיגוע התאבדות. עלייה חדה לעומת שנת 2016, בה הארגון שלח 30 ילדים בשנה כולה. באמוסה באשיר, מפקד כוח המשימה במחוז מידוגורי, אומר שאנשיו מחפשים אנשים שיכולים להיות פעילי בוקו חראם או מחבלים. חשדנות יתרה נוהגים כלפי נערות. לפני שלושה חודשים ראה באשיר שתי נערות ליד השוק המקומי. בחור צעיר שלא הכיר, אמר לו שנערות אלו נראות חשודות. אחת מהנערות ברחה, אולם הנערה השנייה המשיכה ללכת לכיוון השוק. בזמן שבאשיר חשב מה לעשות, הצעיר שדיבר איתו הלך לכיוון הנערה, וכרך את זרועו סביבה. כאשר אותו צעיר ניסה להרחיק את הנערה מהשוק, חגורת הנפץ התפוצצה. הנערה, הבחור ועוד שבעה אנשים נהרגו בפיגוע, שיכול היה להיות גרוע יותר. טכניקת החיבוק, כאשר אדם כורך את זרועותיו סביב חשוד ומשתמש בגופו כדי להגן על אנשים, היא אחד הדברים היחידים שהמקומיים יכולים לעשות נגד הפיגועים. באשיר אומר, כי הוא מוכן לעשות זאת בעצמו אם הדבר יביא לצמצום הנפגעים. באשיר אמר שהוא מכיר את המוות, כאשר קרובי משפחתו נהרגו, ביניהם אחיו שנהרג על-ידי בוקו חראם. לדבריו זה מה שמדרבן אותו, למרות שמה שהוא רוצה באמת זה שלום.