ממשלת הודו הופכת את הפרות הקדושות לקדושות עוד יותר, לאחר שפרסמה כללים מחמירים לשחיטת פרות מזדקנות ששוב אינן מפיקות חלב. צעד זה, מדווח פייננשל טיימס, יפגע קשות באספקת הבשר שבלב הכלכלה החקלאית במדינה.
על-פי ההוראות שפורסמו בסוף השבוע, אין למכור בקר לשחיטה בשוקי בעלי החיים ויש למלא טפסים דקדקניים בכל מכירה וקנייה של בקר לשחיטה. סאגארי רמדאס, מומחית למזון בהודו, אמרה לעיתון, כי בפועל זהו איסור מוחלט על שחיטת בקר ותאו ועל צריכת בשרם. ההוראות החדשות יזכו את ראש הממשלה, נרנדה מודי, בתשואות מצד שותפיו ההינדיים האדוקים, אך יפגעו קשות במיליוני איכרים עבורם הפרות הן הנכס החשוב ביותר גם לאחר שהן חדלות לתת חלב. הן גם יקשו עוד יותר על המוסלמים במדינה, הסוחרים בפרות אלו.
פייננשל טיימס מציין, כי הוראות אלו יחולו לא רק על פרות - ששחיטתן אסור ממילא בחלק ממדינות הודו - אלא גם על תאואים, המספקים למעלה ממחצית החלב הטרי בהודו. המשמעות תהיה אובדן ייצוא בשר ב-5 מיליארד דולר לשנה, שהורכב בעיקרו מבשר תאו. "הכלכלה הכפרית תתרסק", צופה רמדאס. "שוק בעלי החיים יתמוטט לחלוטין, אלא אם כן יירד למחתרת. שוק הבשר, שוק מוצרי החלב ושוק העור ייהרסו לגמרי".
בהודו יש 190 מיליון ראשי בקר ועוד 108 מיליון ראשי תאו - רובם בבעלות איכרים זעירים, המחזיקים לכל היותר בכמה פרות או תאואים. מודי הוא צמחוני אדוק ובעבר כבר גינה את ייצוא הבשר וקרא להפסקתו. ממשלתו העמידה את שמירת הפרות במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה.
לפי ההוראות החדשות, מי שיבקשו לסחור בבקר ובתאו יצטרכו לספק מסמכים המוכיחים שהם עוסקים בחקלאות ושבבעלותם חווה. יהיה עליהם גם להוכיח לפקידי הממשלה, שהבקר/התאו אינו נמכר לשחיטה אלא ישמש רק למטרות חקלאיות - שלא ברור מהן, לאור העובדה שכאמור מדובר במי ששוב אינם מניבים חלב. התוצאה עלולה להיות, שגם שוק החלב ייפגע קשות, משום שתנובת החלב לאורך חיי הפרה/התאו אינה מצדיקה מבחינה כלכלית את גידולם, ורק השחיטה המאוחרת יותר הופכת את הגידול לכדאי. ההוראות גם באות בתקופה בה צריכת החלב בהודו ממילא יורדת בצורה חדה, לאור הביקוש לאוכל מזין יותר בקרב מעמד הביניים ההולך וגדל. בחוצות הודו, כולל בערים, כבר מסתובבות 5.2 מיליון פרות שהופקרו בידי בעליהן, ששוב אינם יכולים להרשות לעצמם להחזיק בהן; סביר להניח שמספרן יגדל כעת.
