הוא הגיע לטורקיה לאחר שברח מעיר הולדתו א-רקה, כיום הבירה של ארגון דאעש. כאשר הגיע לטורקיה, הוא היה חסר אונים. למרות חששותיו, חסן עזר לחבר שעובד בשירותי ביון של מדינה מערבית, באיתור מיקומו של בית כלא בשליטת דאעש, תמורת תשלום הולם. חסן הזהיר, כי בית הכלא כנראה מלא בעצירים חפים מפשע, או אנשים שנחטפו על-ידי הארגון. כמה ימים מאוחר יותר, המקום הופצץ. כאשר החל לצעוק על אותו חבר, הוא חייך ואמר לחסן שבשביל עבודה כזו - צריך למחוץ את המצפון ואת הלב.
זוהי הייתה קבלת הפנים של חסן, כאשר נכנס לעולם האפל של המודיעים, אלו המזינים במידע את הקואליציה בראשות ארה"ב. זוהי עבודה שהוא ממשיך כיום, כאשר אחת הסיבות לטענתו היא שהבאת מידע מדויק, יפחית את כמות הנפגעים האזרחים. פייננשל טיימס הביא בסוף השבוע את סיפורם של המרגלים.
תעשיית מודיעין קטנה הוקמה לפני כחצי שנה, מעלים ראיונות עם תשעה סורים. המגמה החלה כאשר התעוררו שאלות בדבר העלייה במספר ההרוגים האזרחים בהתקפות הקואליציה. לאחרונה דיווח הפנטגון, כי 105 אזרחים נהרגו בהתקפה אווירית במוסול שבעירק בחודש מרס. תושבים בעיר א-רקה מסרו שבאותו חודש יותר מ-30 אזרחים נהרגו בבית ספר ששימש מקלט למשפחות.
למרות הרגשות הסותרים, ולפעמים בוז מוחלט כלפי הקואליציה, יותר ויותר סורים שנמלטים מדאעש הופכים למודיעים כדי לסייע בשחרור א-רקה ומוסול. לפי מודיע אחד, הסיבה להתגייסות הזו היא שכולם כבר עייפים. לדבריו, אנשים רוצים שזה ייגמר כבר וישנם אפילו פעילים בדאעש שמשמשים כמודיעים. הסיבה לכך היא התבוסה שנוחל הארגון, ואותם פעילים לא רוצים למות ביחד עם הארגון.
למרות מספר האזרחים הנהרגים בהתקפות אוויריות, האזרחים הסורים מתארים את הדיוק המדהים של התקפות אלו. דוגמה לכך היא כיצד הופצצה דירתו של מפקד בדאעש, בלי לפגוע בקומה מעל ובקומה מתחת. יש האומרים, כי הכללים הרופפים של ארה"ב, הם שמביאים לפגיעה באזרחים.
מודיעים אחרים חוששים שהבעיה היא המידע שהם מספקים, שאיכותו ירדה כאשר הרשת התרחבה ודאעש הפסיד שטחים. הדבר נובע מהאיסור על טלפונים ניידים ואינטרנט בשטחים שבשליטת דאעש. המודיעים צריכים לאסוף מידע ממקורות רבים, כאשר ישנן מדינות רבות המבקשות כמה שיותר מידע בכמה שפחות זמן. אחד המודיעים סיפר, כי בפגישה עם מפעיל אמריקני הוא הודה בתקיפה שבה נהרגו אזרחים: המודיעים הם אלו שסיפקו את הקואורדינטות לתקיפה, ואם הם מספקים מידע שגוי, הפגיעה באזרחים היא באשמתם.
המודיעים מדווחים על מספר שכבות בהעברת המידע. הרמה הראשונה הם הסורים שנמצאים בשטחי דאעש. יש המצליבים את המידע עם מידע אחר, או באמצעות תמונות וקואורדינטות. לאחר מכן, המידע עובר למנהל הצוות, שהוא שעובד ישירות מול גורם המודיעין הזר.
ישנם מנהלי צוות המונעים מתאוות בצע, והם מוכרים את המידע שברשותם למספר מדינות, דבר שיכול להביא להחזקת מידע לא מדויק במספר מדינות. לפי צוות אחד, המנהל שלהם מרוויח 5,000 דולר כל חודש מכל מדינה חברת קואליציה לה הוא מוכר את המידע. אלו שבשכבה האמצעית ונמצאים בטורקיה, מקבלים בין 2,000-500 דולר בחודש. המקורות בשטחי דאעש, אלו המסכנים את חייהם, מקבלים 300-100 דולר בחודש, עם אפשרות לבונוס בהעברת מידע על יעדים חשובים.
לדברי המודיעים, תפקידם העיקרי הוא מעקב אחרי לוחמי דאעש, ללא הבדלי מוצא או דרגה בארגון, ומסירת פרטים על תנועותיהם. אחד המודיעים אמר שיש להם יותר מידע על בכירים בארגון מאשר על הלוחמים בשטח. "הפרס" הגדול ביותר הוא מסירת מספר טלפון של בכיר בארגון, או של אחד משומרי ראשו. למרות האיסור של דאעש להחזיק טלפונים ניידים כדי למנוע ציתות ומעקב, רבים מחברי הארגון עדיין ממשיכים להחזיק מכשירים אלו.
המודיעים מקיימים קשר עם המפעילים שלהם באמצעות הוואטסאפ, והמפעילים נפגשים עם נציגי המדינות הזרות במלונות בטורקיה כדי להעביר את המידע. לפעמים, אותם גורמי מודיעין זרים מספקים ציוד לצוותים, אך לרוב הם צריכים לקנות אותו בעצמם.
דבר אחר שיכול להשפיע על איכות המידע, הוא הרצון בנקמה. לפי אחד המעורבים בנושא, הוא קיבל ממודיע מספר טלפון של אחד מפעילי דאעש במשטרת המוסר של הארגון, עם בקשה להעניק לו גיהינום. הדבר העלה את החשד של רצון בנקמה אישית. יש הטוענים, כי בקשות אלו הן למעשה ניסיון של המודיע להפסיק את עבודתו.
