הפיגועים האחרונים בבריטניה הובילו להצעות כיצד להילחם בטרור. ההצעות כללו העלאת הנוכחות המשטרתית ברחובות, הקשחת עונשי המאסר והגברת הפעילות המשפטית. אבל באירופה ובאמריקה מתחזקת הטענה, כותב אקונומיסט, לפיה חברות האינטרנט עושות את העבודה עבור המחבלים. ענקיות טכנולוגיה, כדוגמת גוגל ופייסבוק, מואשמים בהעלמת עין מהתעמולה האלימה באינטרנט ובפלטפורמות אחרות, דבר המאפשר למחבלים לתקשר זה עם זה מחוץ להישג ידם של שירותי המודיעין.
זוהי רק הטענה האחרונה. ענקיות הטכנולוגיה הואשמו בעבר בכך שהן מאפשרות להפיץ חדשות מזויפות ומביאות לטיפוח בריונות, קנאים וטרולים (גולשים העסוקים בחרחור ריבים) במרדף אחר רווח. בעבר הן הואשמו בסיוע לאנשים להתחמק מנושא זכויות יוצרים ובהפצת פורנוגרפיה של ילדים. בכל התחומים הללו, הפוליטיקאים דורשים מענקיות הטכנולוגיה לקחת אחריות רבה יותר על המופץ ברשתותיהן.
כל עוד תתקיים הרשת, אנשים ינסו להשתמש בה לפגיעה באחרים – מדגיש אקונומיסט. האינטרנט הוא בעל כוח רב, משום שהוא מאפשר חדשנות ללא רשות. כל אדם בכל מקום עם גישה לאינטרנט יכול לפרסם מאמר, להעלות וידאו או להפיץ תוכנה לכל העולם. הוא מאפשר חופש מהאחריות שמוטלות על חברות מדיה אחרות.
יכולות כאשר הן רוצות חברות הטכנולוגיה הפכו לחברות היקרות בעולם. השירותים של חברות אלו נכנסו עמוק לחיי היום-יום שלנו והגבירו את פוטנציאל הנזק. חברות הטכנולוגיה מתלוננות, כי שילוב זה של חדשנות והצלחה הפך אותן ליעד נוח לפוליטיקאים, שכמה מהם רואים בשליטה על האינטרנט כלי לפתרון בעיות חברתיות. במטרה להגן על מעמדן חברות הטכנולוגיה טוענות, כי גיוס באינטרנט הוא רק חלק קטן מהאיום מצד ארגוני הטרור. מעבר לכך, הן טוענות שהן רק הדרך להעברת המסר ולא המפיצים שלו, ואין באפשרותן לפקח על הכל.
אולם, ענקיות הטכנולוגיה יכולות לפקח כאשר הן רוצות – מדגיש השבועון היוקרתי. לפני שאדוארד סנודן הזהיר מפני המידע שענקיות הטכנולוגיה אוספות על המשתמשים שלהן, הן סייעו למודיעין האמריקני והבריטי במלחמה בטרור. במקרים אחרים, הן ידעו להוריד במהירות חומרים אלימים או פורנוגרפיים. הגנה מוחלטת איננה קיימת. אבל גישה של "הגנה לעומק" המשלבת טכנולוגיה, מדיניות, חינוך ובקרה אנושית, אכן יכולה למזער את הסיכון והנזקים.
לעיתים קרובות, האינטרס העצמי והמסחרי נותן תמריץ לחברות אלו לפעול. למרות ש"חדשות מזויפות" הן פופולריות ומרתקות ומספקות הזדמנויות פרסום, זה רע עבור המוניטין של ענקיות הטכנולוגיה. לפיכך, גוגל ופייסבוק פועלות לניתוק אתרי חדשות מזויפים מרשתות הפרסום שלהן, בונות כלים חדשים כדי לסמן סיפורים מפוקפקים ולהזהיר מהם וליצור קשרים עם ארגונים לבדיקת עובדות.
לאזן בין ביטחון לחרות כאשר האינטרס העצמי לא מספיק, הממשלות פועלות ודוחקות בחברות לפעול. כך קורה בגרמניה, שם ישנו איום בהטלת קנסות כבדים על ענקיות הטכנולוגיה. לפי הסכם וולונטרי עם הרגולטורים באירופה, החברות הגדולות הציבו יעד לבדיקה (ובמקרה הצורך להסרה) תוך יום של לפחות חצי מהתכנים שהוגדרו על-ידי משתמשים כתכני שנאה. לפי הנתונים האחרונים, פייסבוק מסירה 58% מהתכנים שהוגדרו כתכני שנאה (לעומת 505 לפני חצי שנה), טוויטר מסירה 39% מהתכנים הללו ואילו ביוטיוב ישנה ירידה מ-61% ל-43%.
האמצעי החזק ביותר הוא חקיקת חוקים. ב-2002, בריטניה חוקקה חוק שקבע, כי ספקיות האינטרנט הן האחראיות על תוכן של פורנוגרפיית ילדים שיימצא ברשותן, אם לא יסירו אותו במהירות. הספקיות החלו לאסוף רשימה של כתובות, בשיתוף פעולה עם רשויות החוק בבריטניה ומחוצה לה. בצורה דומה, ארה"ב פעלה בכל הקשור להפרת זכויות יוצרים.
המחוקקים צריכים לאזן בין ביטחון לחרות, מדגיש אקונומיסט. דבר זה נדרש במיוחד לאחר פיגועים, כאשר הממשלות רוצות להציג כיצד הן פועלות. יש צורך בהגדרה מוחלטת מה לא חוקי, ובכך לעזור לענקיות הטכנולוגיה להתמודד עם הנושא ביעילות. גם אחרי מהלך שכזה, יהיה קשה להגדיר את הגבול בין
חופש הביטוי להסתה. המטרה צריכה להיות תרגום נורמות משפטיות מעולמנו החומרי לעולם הקיברנטי.
לפני שהמחוקקים יפעלו בנושא, יש לקחת בחשבון גם תוצאות לא מכוונות. אם יאיימו על ענקיות הטכנולוגיה בקנסות, הן פשוט יסירו כל תוכן שסומן כלא הולם, בלי לבדוק אותו. רגולציה שתחייב להקצות צוותים רבים להסרת תוכן לא הולם, תפגע בסטארט-אפים שלא יכולים להרשות זאת לעצמם. חוקים שיחייבו "דלתות אחוריות" לאפליקציות להעברת מסרים, יחלישו את ההגנה על משתמשים חפים מפשע. המידע גם יכול להיות מועבר למדינות שלא ישתפו פעולה בנושא; דבר זה רק יקשה על שירותי המודיעין.
בעבר, חברות אינטרנטיות פעלו בנוהל של "נבנה עכשיו, נחשוב על החוקים אחר כך". אבל הוויכוחים על-אודות טרור ותכנים קיצוניים משמשים כתזכורת שהתקופה נטולת החוקים של האינטרנט הסתיימה. לענקיות הטכנולוגיה אולי יהיה קשה לקבל זאת, אך הן חייבות ליטול אחריות בשל הכוח הרב שהולך ביחד עם הצלחתן.
