האיחוד האירופי יציב בפני בריטניה תג מחיר של 99.6 מיליארד אירו לעזיבת האיחוד – גילה בסוף השבוע פייננשל טיימס. השיחות על הברקזיט יחלו מחר (יום ב', 19.6.17), כאשר נותרו 21 חודשים להשגת הסכם, וכאשר מעמדה של בריטניה חלש מאי פעם – בשל אובדן הרוב של השמרנים.
הנתון שמצטט העיתון לקוח מתוך ישיבת עידכון סודית שנערכה בבריסל לקראת פתיחת השיחות. המספר הקודם אליו הגיע האיחוד היה 86.4 מיליארד אירו, ולכן נוספו כעת 11.5 מיליארד אירו של חבויות – כגון חלקה של בריטניה אם מדינות כמו אוקראינה וטורקיה לא יפרעו את חובותיהן לאיחוד – ו-1.7 מיליארד אירו במחויבויות לקרן הפיתוח של האיחוד. פייננשל טיימס העריך כבר לפני מספר שבועות, כי השורה התחתונה תהיה 100 מיליארד אירו. ללא חלקו של הבנק האירופי לפיתוח, הדרישה בפועל היא 60.2 מיליארד אירו.
הנתונים מבוססים על תקציבו של האיחוד לשנים 2020-2014, כך שפרישתה של בריטניה לא תאלץ את האיחוד לקצץ בתקציבו או את החברות האחרות להעלות את חלקן בו. הדרישה האירופית כוללת גם את חלקה של בריטניה בפנסיות ובהתחייבויות ארוכות הטווח של האיחוד, אותו מעריכה הנציבות ב-13%.
לונדון אישרה את התקציב כפי שניתן היה לשער, עמדת הפתיחה של האיחוד נוקבת במספרים הגבוהים ביותר של המחויבויות הבריטיות. הנציבות העלתה בחודשים האחרונים בצורה עקבית את המחיר, מ-40 ל-60 ברוטו ל-60 נטו ל-86 מיליארד אירו – וכעת, כאמור, הגיעה כמעט למספר העגול של 100 מיליארד אירו. המספרים הלכו ועלו לאור דרישותיהן של מדינות כמו צרפת ופולין לנקוט בגישה קשוחה יותר. במקביל, הלך האיחוד וקבע היררכיה פנימית של דרישותיו.
הדרישות בעלות הביסוס המשפטי החזק ביותר, אומר פייננשל טיימס, מתייחסות לחלקה של בריטניה בהתחייבויות הכלולות בתקציבי האיחוד, שלהכנתן הייתה לונדון שותפה. הללו כוללות את תשלומי הפנסיות לעובדי האיחוד, לצד סעיפים תקציביים אחרים בהיקף כולל של 251 מיליארד אירו אותם כבר אישרה בריטניה. עוד 133 מיליארד אירו הם התקציב של פרויקטים שבריטניה תמכה בהם אך יבוצעו רק לאחר שתעזוב את האיחוד. הנציבות רואה זאת כ"התחייבות משפטית" שעל בריטניה לכבד.
סוג נוסף של דרישות לא נכלל בגישה המקורית שהוביל מישל ברנייה, ראש צוות המו"מ האירופי. הללו כוללות את התקציב השנתי של האיחוד, שלטענת בריטניה יש להתאים לכך שהיא שוב אינה חברה בו. מדובר בין היתר ב-111 מיליארד אירו לשנה בסעיף התשלומים לחקלאים ו-87 מיליארד אירו לניהול הנציבות והפיקוח בגבולות. האיחוד יודע שהטיעון שלו בסעיפים אלו הוא חלש במיוחד, אך לצורכי מו"מ – המספרים נכללים בדרישה כעת.
בריטניה מצידה יכולה לפתוח את המו"מ בהבטחה כללית לכבד את התחייבויותיה לאחר שיושג הסכם בתחום הסחר – שהוא החשוב ביותר מבחינתה. ברנייה רוצה בטוחות ברורות, כאשר המנדט שלו כולל הצגת דרישות ספציפיות ושיטה לחישוב חלקה של בריטניה במחויבויות הבריטיות.
אפשר לבצע תרגילים פיננסיים לאיחוד האירופי חשוב עוד יותר מספר אחד, אומר העיתון. העדיפות הראשונה מבחינתו היא הימנעות מן הצורך לפתוח מחדש את תקציבו לשנים 2020-2014. הסכמה בריטית על תשלום של 20 מיליארד אירו כחלקה בתקציב לשנתיים האחרונות שלו, תספיק כדי למנוע מאבק מכוער בין יתר החברות על כיסוי החור שיוצרת הפרישה הבריטית.
הבעיה תתחיל מתקציב 2021, לא רק משום שבריטניה כבר לא תהיה שם, אלא גם משום שהנציבות דחתה לא מעט תשלומים לעשור הבא. בשל כך, מעוניינת בריסל שלונדון תכסה לפחות חלק מחלקה בתקציב ארוך הטווח של האיחוד. כל אלו מביאים את הדרישות האירופיות ל-40 מיליארד אירו נטו ול-64 מיליארד דולר ברוטו (ההבדל הוא בשאלת ההתחייבויות התלויות, כגון ההלוואות שנתן האיחוד).
יש לא מעט תרגילים שיכולים להיראות לחשבון נמוך יותר, והנציבות תהיה מוכנה להשתמש בהם בשלב השני של הדיונים – לאחר שהסכום ייקבע והצדדים ידונו במועדי התשלום. כך למשל, ניתן להקל בתנאי הסחר בין בריטניה לבין היבשת, כך שיותר כסף יזרום לאי בערוץ המסחרי. ניתן גם לכלול חלק מתשלומי הפנסיה בתקציב השוטף. בריטניה מצידה תדרוש חלק מנכסיו של האיחוד. בריסל סבורה שהחלק הבריטי הוא 1.7 מיליארד אירו, אך כמו תמיד – יש גם חישובים גבוהים יותר. בריטניה סבורה גם, שהיא זכאית ל-10 מיליארד אירו מתוך הרזרבות של הבנק האירופי להשקעות.
פייננשל טיימס צופה, שהחלק העיקרי של התשלום הבריטי יהיה בשנים 2023-2019 בעוד תשלומים נוספים ייפרסו על פני עשרות שנים. מו"מ פוליטי נבון יכול להביא לכך שבריטניה תשלם מדי שנה פחות מ-7 מיליארד אירו – הסכום שהיא משלמת כיום – וכך תוכל הממשלה לטעון, כי הברקזיט כדאי מבחינה פיננסית.
