עשרות צעירים בני מיעוטים ונשים קיבלו בשבוע שעבר הודעה מפתיעה ממחלקת המדינה: הם לא יוכלו להצטרף בקרוב לשירות החוץ של ארה"ב, למרות שהדבר הובטח להם – מדווח (19.6.17) וושינגטון פוסט. לדעת העיתון, סאגה זו מלמדת שמזכיר המדינה,
רקס טילרסון, אץ-רץ לצמצם את המשרד בלא תוכנית מסודרת, תוך פגיעה בדיפלומטיה האמריקנית ותוצאות לוואי שליליות.
מדובר במי שגויסו למחלקת המדינה במסגרת תוכניות רנג'ל ופיקרינג, וסיימו שנתיים של לימודים על חשבון משלם המיסים – לעיתים קרובות בחו"ל. העסקה הייתה שלאחר שישלימו את לימודיהם, הם יקבלו מסלול מהיר לשירות הדיפלומטי בחו"ל אם יעמדו בדרישות ביטחוניות ורפואיות – ויתחייבו לשירות בן חמש שנים.
בני מיעוטים ונשים אלו עברו הליך מיון תחרותי, כך שמי שנותרו – הם בין הצעירים המבריקים והמוכשרים ביותר בארה"ב. זה גם אומר שיש להם אופציות אחרות. כוכבים צעירים, כותב ג'וש רוגין, אינם מצטרפים לשירות הציבורי בגלל הכסף או התהילה; הם רוצים לשרת ולייצג את ארצם ומוכנים להקריב קורבנות לשם כך. רבים מאותם צעירים נדהמו כאשר קיבלו את המכתב בו נאמר, שיש להם שבוע להחליט האם ברצונם לקבל משרה הרבה פחות מושכת – להטביע חותמות בדרכונים בשגרירות כלשהי במשך שנתיים – כאשר ייתכן, אך לא מובטח, שלאחר מכן יתקבלו לשירות החוץ.
טילרסון הכריז לפני שלושה חודשים, שההוצאות הנוכחיות של מחלקת המדינה "אינן מתאימות", ושהוא מקדם בברכה את האתגר של הנשיא
דונלד טראמפ: לקצץ יותר מרבע מתקציבו של המשרד. כמה חברי קונגרס שאלו את טילרסון בשבוע שעבר מדוע לא יסיר את ההקפאה העצמית שהטיל המשרד על גיוס כוח אדם, כדי לאפשר לקלוט את אותם כמה עשרות צעירים. טילרסון השיב, כי הללו נקלעו במקרה להחלטת ההקפאה, שמטרתה לקצץ ב-8% את כוח האדם במשרד עד סוף השנה הבאה – כך שגיוס דיפלומטים חדשים אינו הגיוני. הצירים לא השתכנעו והזכירו לטילרסון, כי שתי התוכניות אושרו בידי הקונגרס ובכוונתו להבטיח שהן יצליחו.
דובר משרד החוץ הגן על ההחלטה, באומרו שהמשרות הקונסולאריות הן הטוב ביותר שיכול המשרד להציע כרגע. "יש הקפאה של שכירת כוח אדם, אבל אנחנו עומדים במחויבות שלנו לחבר'ה האלה. זה לא מצב אידיאלי", הודה.
הבעיה האמיתית, כותב העיתון, היא שיחסו של המשרד למגויסים הצעירים הוא האחרון בסדרה של פעולות והחלטות שגורמות לחוסר שביעות רצון ולחוסר ודאות בשורותיו. כמעט כל המשרות הבכירות במשרד עדיין פנויות, כחלק מהבעיה הכללית של ממשל טראמפ בתחום המינויים. אין ספק שיש בתקציב המשרד שומנים שאפשר לקצץ, אבל הצורה בה עושה זאת טילרסון היא שגויה. החלטותיו עלולות להוביל לכך ששירות החוץ יישאר עוד שנים רבות במתכונת שתיאר אותו הסנטור בוב גרהאם: לבן, גברי ובוגר ייל.
