One America היא תחנת טלוויזיה המצויה אי-שם בתחתית הרייטינג של ערוצי הכבלים, אבל היא תופסת יותר ויותר תשומת לב. הסיבה: תמיכתה הבלתי-מעורערת בנשיא
דונלד טראמפ.
התחנה היא עסק משפחתי שהקים בשנת 2013 המיליונר רוברט הרינג, שעשה את הונו בתחום המעגלים המודפסים. היא מבטיחה "חדשות ישר ולעניין, בלי הבעות דעה". האסטרטגיה שלה היא הרבה סיפורים קצרים במקום סיפור אחד מרכזי; One America עשויה להכניס לשעת שידור אחת פי ארבעה סיפורים מאשר הרשתות הגדולות.
התחנה דוחפת את מועמדותו של טראמפ מאז הקמתה, כותב וושינגטון פוסט. היא מקדמת סיפורים על התנגדות להפלות, מסקרת בצורה מינימלית תוקפנות רוסית ומעלימה עין מצרותיו של הנשיא. למסקנות אלו מגיע העיתון לאחר שיחות למעלה מתריסר עובדים בעבר ובהווה בתחנה, וגם למקרא דוא"ל של הרינג ומנהליו הבכירים.
קיבלו מושב קבוע בחדר התדרוכים OAN החלה לפעול שנתיים לפני תחילת המרוץ של טראמפ למועמדות המפלגה הרפובליקנית, והייתה הראשונה ששידרה בשידור חי ומלא את נאומיו. במקביל הורה הרינג שלא לתת סיקור דומה לקמפיינים של יריביו של טראמפ. קורי לבנדובסקי, שהיה מנהל הקמפיין של טראמפ, מופיע בה באופן קבוע. הכתב שלה בבית הלבן, טריי יינגסט, קיבל 27 הזדמנויות לשאול בתדרוכים ב-100 הימים הראשונים של טראמפ. ובשבוע שעבר היא קיבלה מושב קבוע בחדר התדריכים, אותו היא חולקת עם ה-BBC.
בעוד פוקס ניוז סובלת מנזקי ההטרדות המיניות של כמה מבכיריה, OAN מנסה לנצל את ההזדמנות ולכבוש את ליבם ותשומת ליבם של תומכי טראמפ. הרשת אומנם זמינה רק ב-30 מיליון בתים – שליש מהתפוצה של פוקס – אך היא גדלה במספר הצופים, בהשפעתה במפלגה הרפובליקנית וכחלופה לאלו הסבורים שכוחה של פוקס נמצא בירידה.
צ'רלס הרינג, בנו של המייסד ונשיא חברת-האם הרינג ברודקסטינג, אומר: "אנחנו תחנה בלי פטפטת, עם קצב מהיר מאוד של חדשות שמטרתן למסור מידע. לשדרי החדשות שלנו אסור להביע עמדות. הם פשוט מגישים את החדשות ומשאירים לצופים להחליט. זה לא התפקיד של המשפחה שלנו לעצב את החדשות".
האמת קצת שונה, טוען וושינגטון פוסט, ולמעשה רוברט הרינג כן הרשה לעצמו לעצב את החדשות. למשל: בזמן הקמפיין הוא אסר לפרסם ידיעות וסקרים שהראו שמועמד רפובליקני אחר מוביל על פני טראמפ. במקרה אחר הוא אסר לשדר את נאומו של
מיט רומני, המועמד לנשיאות ב-2012, שעמד למתוח ביקורת חריפה על טראמפ. "הבעלים הפך דה-פקטו לעורך", אומר מפיק חדשות לשעבר שהתפטר בשל ההטיה לטובת טראמפ. "יש לו טון של השפעה על כל היבט של שידורי החדשות. היו סיפורים שנכתבו לפי השגעונות שלו". כריסטופר ווד, שהיה מאנשי החדשות הראשונים בתחנה, משחזר: "היו לנו ישיבות צוות בימי רביעי ומיסטר ה' היה אומר שהוא רוצה יותר סיפורים מאתרים שמרניים. זה היה או בדרך שלו או בכלל לא".
הקשר הרוסי של הרינג כאשר הקים הרינג את One America, הרעיון היה לספק משהו שנעלם מהנוף של ערוצי הכבלים: חדשות ברמת הכותרות שיסקרו את המתרחש בארה"ב ובעולם. רוב הכתבות בו נמשכות פחות מדקה ומסתמכות בעיקר על צילומים המתקבלים מסוכנויות הידיעות הגדולות – וגם מ-RT, ערוץ הטלוויזיה שבשליטת הקרמלין, שסוכנויות המודיעין האמריקניות מכנות "מכונת התעמולה הממלכתית של רוסיה". אגב, אשתו השלישית של הרינג בן ה-76 היא רוסיה שפגש בעת ביקור באותה מדינה בעשור שעבר.
ל-OAN יש רק ארבעה כתבים משלה, המוצבים בעיקר בוושינגטון. בתחילת יולי הם שידרו 16 ראיונות רצופים עם מחוקקים ומומחים שמרניים בלבד – משהו שאפילו פוקס לא עושה. את מעגל שידורי החדשות שלה שוברת הרשת רק לשעתיים של תוכניות-דעה מדי ערב, ושתיהן נשמעות כמו מקהלת מעודדות של טראמפ, טוען וושינגטון פוסט. אחד המגישים בהן, גרהאם לג'ר, קרא למנוע את כניסתם של מוסלמים שאינם מוכנים לנגוס בכריך חזיר. ליז ווילר קצת יותר מתוחכמת: "כמה חפים מפשע איסלמופובים הרגו השבוע? כן, זה מה שחשבתי".
נקודה מעניינת היא, שלמרות שבני משפחת הרינג תרמו בעיקר למועדים שמרנים – הם תרמו גם לדמוקרטים, ואפילו ל
הילרי קלינטון בפריימריז של 2008. צ'רלס הרינג טוען, שהוא ואביו הצביעו באותה שנה בעד
ברק אובמה. אבל בשנים האחרונות, הקו הפוליטי של המשפחה נע ימינה ובצורה חדה. הרשת שלהם מעניקה חסות ל-CPAC – אחד הארגונים הבולטים של פוליטיקאים מן הימין ותומכיהם. הרינג הבן אומר, שזה היה רק צעד שיווקי שנועד לפרסם את התחנה בוושינגטון ולאפשר לה להשיג יותר אורחים בשידוריה.
כאמור, הרשת טוענת שלמגישיה אסור להביע דעה – אבל זה לא ממש חל כאשר הדעה הזאת תומכת בטראמפ. למשל: בחודש שעבר החל המגיש מייק דינואו דיווח במילים "סימן נוסף לכך שאובמהקר בדרך החוצה", ואחרי כמה דקות פתח במילים "הנשיא מקיים הבטחה נוספת, חותך רגולציה מחוק היסטורי". ל-OAN יש גם סרטים דוקומנטריים בעלי הטיה דומה. בשלהי המרוץ לנשיאות היא שידרה סרט ושמו "בגידה בבנגזי: מחיר ההזנחה והחמדנות של הילרי קלינטון". לדעת הרינג, "זה היה מאוד אינפורמטיבי ואנשים יכלו להחליט במה הם מאמינים".
"פחות מאשר בגיל 15" רוב עובדי OAN, מצא וושינגטון פוסט, הם צעירים וחסרי ניסיון – ומשתכרים בהתאם. ארבעה כותבים ומפיקים סיפרו לעיתון שהם עבדו תמורת 12 דולר לשעה, או 25,000 דולר לשעה. שלושה מגישים השתכרו 52,000 דולר לשנה – הרבה פחות מן המקובל ברשתות לאומיות וקרוב בהרבה למשכורות ברשתות מקומיות בשווקים קטנים. "כאשר התחלתי, קיבלתי פחות מאשר בעבודת קיץ בגיל 15", אמר אחד מהם.
בראיונות העבודה נוהג רוברט הרינג לשאול את המועמדים על דעותיהם הפוליטיות: למי הצבעת? האם אתה תומך בהפלות? האם אתה תומך בברני סנדרס? "זה לא שלא יקבלו אותך אם אתה ליברלי, אבל הוא הבהיר אלו סיפורים הוא רוצה", אומר מגיש אחד.
בשנתיים הראשונות של קיום התחנה היה בה חופש עיתונאי, אך זה השתנה כאשר טראמפ הודיע ב-2015 על מועמדותו לנשיאות. המפיקה הבכירה לינדזי אוקלי כתבה לצוותה בתחילת הקמפיין: "אנחנו תמיד נעביר את נאומיו של טראמפ במלואם ובשידור חי. אני לא רוצה שהרגשות האישיים של מפיקים יפריעו לתוכן החדשות שאנחנו מספקים. טראמפ אינו זוכה ליחס הוגן בזרם המרכזי של התקשורת ואנחנו צריכים לספק את הצד השני". היא הזהירה, שמי שלא יציית – מסתכן בצעדים נגדו.
היו גם התערבויות אחרות מצידו של הרינג, טוענים עובדים ברשת. אוקלי דרשה שלא לשדר דיווחים על האירועים בעיר פרגוסון, בה נורה שחור בלתי חמוש בידי שוטר. לדבריה, כתבה ששודרה שלוש פעמים "גרמה למשטרה להיראות רע ומיסטר ה' אמר לנו לא לעשות זאת. בבקשה, תימנעו לחלוטין מסיפורים על פרגוסון". ווד טוען, שהוא פוטר בידי הרינג באוקטובר 2015 לאחר ששידר ראיון עם משפחתו של קורבן הירי, מייקל בראון. מנגד, ביקש הרינג מאנשיו לשדר כתבות עוינות על ארגון Planned Parenthood התומך בהפלות. במקרה אחר, הוא הורה להעניק כיסוי מינימלי לביקורו בארה"ב של האפיפיור פרנציקוס, בגלל תמיכתו של האחרון בפעולות נגד שינויי האקלים.
ככל שהתקרבו הבחירות לנשיאות בנובמבר אשתקד, מצטט הפוסט עובדים ב-OAN, בלטה עוד יותר הטייתו הפוליטית של הרינג. הוא קידם ערוץ אינטרנט ששידר את נאומיו של טראמפ על-פי דרישה, ויצא נגד שידור כתבות ביקורתיות על רוסיה. להרינג יש גם אינטרס עסקי במוסקבה: חברת KlowdTV שלו מציעה חבילה של ערוצי הרינג לצד RT הרוסי. ובאוקטובר שעבר הוא צייץ: "האם לא יהיה טוב יותר אם נתחיל לעבוד עם רוסיה, במקום להאשים אותם בכל דבר? תסירו את העיצומים, בלי נאטו על הגבולות שלהם".
הרינג מסרב לומר האם עסקי התקשורת של המשפחה מרוויחים, ורק אומר ש"אנחנו לא עושים הרבה כסף אבל מאוד נהנים". לדבריו, משפחתו השקיע בערוץ מאות מיליוני דולרים – אם כי הרייטינג שלו הוא רק שביעית מזה של פוקס. בתחנה יש רק מעט פרסומות, ובני משפחת הרינג בונים יותר על דמי מנוי מחברות כבלים אחרות שמשדרות את התכנים של OAN. גם מומחים מבחוץ אומרים שאין כסף בעסק, אלא רצון להשפיע. ואילו ווד מסכם בקצרה: "זה התחביב של אדם אחד".