הקשר בין ברודוויי להנפקה

הכירו מונח חדש: ICO - ראשי תיבות של Initial Coin Offering. מדובר בשיטת גיוס הון של חברות הזנק, ההולכת וצוברת פופולריות בארה"ב – מדווח וול סטריט ז'ורנל. השיטה מבוססת על הפופולריות הגואה של המטבעות הווירטואליים ובראשם הביטקוין, שחלקם זינקו מתחילת השנה במאות ואלפי אחוזים. בשיטה הזאת, מנפיקות החברות "מטבעות" וירטואליים שאינם מעניקים בעלות בהן כמו מניות ואף אינם מהווים חוב כמו איגרת חוב. המטבעות הללו צמודים לביצועי החברה, והמשקיעים מקווים שערכם יעלה אם וכאשר החברה תצליח. בשבוע שעבר לבדו גייסו שתי חברות הזנק נטולות מכירות לא פחות מ-400 מיליון דולר בשיטה זו, שאין עליה שום פיקוח רגולטורי. במחצית הראשונה של השנה, מדווח העיתון, גייסו חברות מיליארד דולר בשיטה זו, פי עשרה מאז בכל השנה שעברה, והיד עוד נטויה. ההנפקות האחרונות מתקרבות לממוצע הגיוסים של ההנפקות הראשונות המסורתיות בוול סטריט בשנת 2016, שעמד על 219 מיליון דולר. ההצלחה של הנפקות המטבעות באות למרות שמדובר בחברות צעירות מאוד, שבדרך כלל מגייסות משקיעים מוסדיים בדמות קרנות הון סיכון או יזמים סדרתיים. אחת משתי האחרונות, Dynamic Ledger שגייסה 212 מיליון דולר היא רק בת שלוש; השנייה היא block.one שנוסדה רק השנה אך הצליחה לגייס 185 מיליון דולר. שתיהן מעסיקות קומץ עובדים והמוצרים שלהן עדיין לא סיימו את שלב הפיתוח. שתי החברות מפתחות פלטפורמות דיגיטליות חדשות, המשמשות מצע למטבעות כמו הביטקוין – ולכן אך טבעי שהן יגייסו הון במטבעות דומים. אבל ה-ICO קורץ גם לחברות ותיקות יותר: Blue Apron קיימת כבר חמש שנים ובשנה שעברה הסתכמו הכנסותיה ב-800 מיליון דולר; במקום ללכת לוול סטריט, העדיפו ראשיה לפנות לעולם הווירטואלי. הסיכון העיקרי הניצב בפני המשקיעים, מציין וול סטריט ז'ורנל, הוא שאין שום פיקוח על השוק הזה. "רכישה בהנפקת מטבע דומה לרכישת כרטיס להופעה בברודוויי חודשים ואפילו שנים לפני שהיא מגיעה לבמה", מסביר העיתון. אם ההצגה תהיה הלהיט הגדול בה – שיחקתם אותה. אבל אם ההצגה בכלל לא תועלה או שהיא תיכשל – וזה מה שבדרך כלל קורה גם בברודוויי וגם בעולם ההיי-טק – הכסף יירד לטמיון. הנפקות המטבע דומות יותר לגיוס המונים מאשר להנפקה מסורתית. אין תשקיף מפורט, אלא מסמך עקרונות כללי המפרט את הפרויקט או הרעיון. לעיתים מובילה את ההנפקה קרן שלא למטרות רווח, כדי להדגיש עוד יותר את ההבדל בינה לבין הגיוסים הרגילים. אולם הסכומים ההולכים וגדלים שמגייסות חברות בצורה זו, עשויים למשוך אליה את תשומת ליבם של הרגולטורים ובראשם רשות ניירות הערך האמריקנית – שסירבה להגיב על הכתבה.