"עקרון ההורשה איננו רק לא-אמריקני, אלא גם פוגע בילדיהם של אנשים דגולים" – אמר בנג'מין פרנקלין, מהאבות המייסדים של ארה"ב, כאשר זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות נפוצו שמועות על כוונה להקים אריסטוקרטיה מקומית בראשותו של ג'ורג' וושינגטון. "הגיוני לכבד הורים", המשיך פרנקלין. "אבל לתגמל את הדורות הבאים רק בשל תאונת-לידה, זה לא רק חסר בסיס ואבסורדי, אלא גם לעיתים קרובות פוגע בדורות הבאים".
מה שמתחולל במשפחת טראפ היה מדאיג מאוד את פרנקלין, כותב אקונומיסט. אפילו הוא – שהיה גם ממציא מחונן – היה מתקשה לדמיין את הסערות במרכזן מצויים כעת ילדיו וחתנו של
דונלד טראמפ. פרנקלין לא היה מעלה על דעתו שבנו של מועמד לנשיאות יסכים לקבל מידע מביך על מועמדת יריבה מידי מעצמה עוינת – וכידוע, זה בדיוק מה שעשה
דונלד טראמפ ג'וניור על-פי הודאתו-שלו. אבל הרבה לפני כן, כאשר טראמפ החל להעסיק את בתו איוונקה ואת חתנו
ג'ארד קושניר כיועצים, וכאשר הפקיד את האימפריה העסקית שלו בידי בניו במקום להעביר אותה לנאמנות עיוורת, הוא העמיד בסיכון ניכר את מערכת האיזונים והבלמים עליה מבוסס הממשל האמריקני – טוען השבועון היוקרתי.
יש מי שמדברים בשבחו של נפוטיזם וטוענים שקרובי משפחה יכולים להציע לנשיא עצה גלויה יותר מאשר כל אאוטסיידר. ילדיהם של 16 נשיאים עבדו בבית הלבן - חלקם היו שרים, אחרים היו שומרי סף של הנשיא או יועצים רשמיים שלו. אבל ההגנה הזו אינה יכולה לעמוד כאשר לארה"ב יש נשיא גרוע. כאשר יועצים רגילים צריכים להתמודד עם מעשיו של נשיא גרוע, הם יכולים להביע את הסתייגותם או להתפטר. אבל כאשר בן משפחה – ובמיוחד צאצא – צריך לבחור בין נאמנות למדינה ולחוק לבין הקרבה המשפחתית, המצב בלתי אפשרי. וזה עוד יותר מסובך כאשר מדובר על אב כמו טראמפ, שלדברי בנו שלח אותו לבית הספר מצויד בעצה "אל תבטח באיש".
האיזונים והבלמים מופרים גם כאשר הבן-היועץ הוא בעייתי, ממשיך אקונומיסט. טראמפ היה יכול לפטר את
מייקל פלין, שיועציו וחברי קונגרס ראו בו אדם רגזן וחשדן שלא ניתן לעבוד איתו. אבל כל ניצוץ של חוסר כבוד לבן משפחת טראמפ מצית את חמתו של הנשיא, כך שרק לחברי קונגרס רפובליקנים מועטים יש חלק לפקח על
איוונקה טראמפ או על בעלה. הקונגרס גם מתקשה להגיב על ניגודי העניינים הפוטנציאליים של קבוצת טראמפ, בראשה עומדים דונלד ג'וניור ו
אריק טראמפ, כאשר ממשלות זרות שוכרות חדרים או שירותים בנכסים השייכים לה – כולל במלון טראמפ, במרחק כמה דקות מהבית הלבן.
ממשלות זרות לומדות להשתמש בבני משפחתו של טראמפ כדי להתמודד עם הנשיא הלאומני וחסר הסבלונת, טוען אקונומיסט. אנגלה מרקל הזמינה את איוונקה טראמפ למפגש פסגה על העצמה נשית, ויצאה להגנתה כאשר החליפה לכמה דקות את אביה בפסגת G20 לפני שבועיים. נציגים ערבים בוושינגטון מנהלים מגעים עם קושניר, שאחד מתפקידיו הרבים בבית הלבן הוא לעסוק בסכסוך הישראלי-פלשתיני. סין – שאינה מתעניינת במיוחד בבריאותה של הדמוקרטיה האמריקנית – מחניפה לטראמפ באמצעות עשיית עסקים עם בני משפחתו, בצורה המעניקה לה יתרון על פני מדינות מערביות שאינן מוכנות לפעול בצורה דומה.
דיפלומטים המוצבים בוושינגטון משווים את בני משפחת טראמפ לנסיכים ונסיכות בחצר מלכות – כמובן רק בשיחות פרטיות. ההשוואה הזאת אינה הוגנת כלפי בני המלוכה, מעיר אקונומיסט: הנסיכים הבריטים ויליאם והארי מדברים על חובותיהם ועל אנושיות ונמנעים מהתערבות בפוליטיקה בגלל שהם אינם נבחרי ציבור. ילדי טראמפ, לעומתם, מחמיאים לעצמם ומשבחים את אביהם שוויתר על "חיים שהיו התגלמות החלום האמריקני" כדי לשרת כנשיא.
האבות המייסדים של ארה"ב הסתייגו מעקרון ההורשה והם גם חששו מפוליטיקה של קבוצות שבטיות. חבורת טרמאפ מוכיחה שהחששות שלהם היו מוצדקים בשני המובנים, מסיים אקונומיסט.
