כאשר ליו שיאודו, זוכה פרס נובל לשלום על פעילותו לרפורמות במולדתו סין, שכב על ערש דווי לפני עשרה ימים, כמעט ולא נאמר בארצו דבר על מצבו. המעטים ששמעו עליו, והמעטים עוד יותר שידעו על מחלתו, גילו שנסיונותיהם להביע אהדה באינטרנט נבלמו ונמחקו. משתמשי Weibo, הגרסה הסינית לטוויטר, לא יכלו להעלות ציוצים שכללו את המילים "נובל", "סרטן כבד" או "זכרונו לברכה" ולא יכלו להעלות אימוג'י של נר. אזרחים זרים שניהלו צ'אטים עם סינים שמו לב שבני שיחם לא יכלו להזכיר את שמו שיאודו או להעלות את תמונתו.
המקרה של שיאודו מסמל היטב את הצנזורה הקפדנית על האינטרנט השוררת בסין מאז נבחר שי ג'ינפינג לנשיא בשנת 2012 – אומרת רשת CNN. הדיון על צנזורת הרשת בסין יכול להישמע כמו בדיחה, כגון הדיווחים על הנסיונות למחוק השוואות בין שי לבין פו הדוב. בנימה רצינית יותר, כאשר אפשרו השלטונות לפני עשור פריסה רחבה של אינטרנט במדינה, היו שטענו שהמפלגה הקומוניסטית חופרת את קברה-שלה. אבל הצנזורים הסינים התעלמו ממבקריהם ובנו את החומה הסינית החדשה: חומת האש הגדולה.
החודש הונחו שתי לבנים נוספות בחומה זו, מדווחת CNN, כאשר שלטונות סין יצאו נגד שתי פרצות בפיקוחם על האינטרנט. משתמשי ווטסאפ גילו שאינם יכולים לשלוח תמונות וסרטונים, ומהירות הפעולה של השירות ירדה כך שהיה קשה לגשת אליו בסין. גם האפשרות לפעול דרך רשתות וירטואליות פרטיות (VPN) – מסלול לעקוף את חומת האש הגדולה כאילו נמצאים במדינה אחרת – נחסמה וייתכן שהשלטונות אף יאסרו רשמית להשתמש ברשתות כאלו. המשמעות של צעד כזה תהיה מרחיקת לכת, שכן חברות סיניות רבות משתמשות ב-VPN לצורך תקשורת בטוחה בין סניפיהן.
לוקמאן צואי, מומחה לצנזורה באוניברסיטת הונג-קונג, אמר ל-CNN, כי ייתכן שחלק מהצעדים הם נסיוניים: נבצע אותם ונראה מה יקרה – כיצד זה עובד ואיך הציבור מגיב. אבל הכיוון הכללי ברור והוא איננו חיובי, מדגיש צואי.
שי לא החל את מאבקו באינטרנט מיד לאחר שנבחר לנשיא. הוא הקדיש את שנותיו הראשונות בתפקיד לביצור מעמדו בתוך מנגנוני המשטר, אך בשנתיים האחרונות הוא פועל להגדלת כוחו בכלל – והטיפול באינטרנט הוא חלק ממגמה זו. לפני שנתיים נשא שי נאום ובו פרס את חזונו לגבי האינטרנט: בעיניו הדבר החשוב ביותר הוא הריבונות על הרשת, ולא
חופש הביטוי בה או יכולת התקשורת באמצעותה.
התרגום המעשי של הרעיון הוא ניסיון סיני ליצור אינטרנט לאומי במקום בינלאומי. בעיני בייג'ינג, כל מדינה צריכה לקבוע את גבולות האינטרנט שלה ולאכוף אותה – כולל בכוח. דיפלומטים ואנשי מחשב סינים דוחפים בגלוי את התפיסה הזאת בפורומים בינלאומיים, כולל האו"ם. מאמצים מיוחדים מרוכזים בארגונים כמו איגוד התקשורת הבינלאומי וקונסורציום האינטרנט, להם יש השפעה רבה על הדרך בה פועלת הרשת, אך לעיתים עם מעט שקיפות ודמוקרטיה – בדיוק מה שמתאים לפעילות סינית שקטה.
המאמצים הסיניים הללו מיועדים בעיקר למנוע דה-לגיטימציה מצד הקהילה הבינלאומית למה שמתרחש בתחום האינטרנט בסין עצמה. עם זאת, מזהירה CNN, עלולות להיות להם תוצאות מרחיקות לכת, משום שממשלות דיקטטוריות רבות ישמחו לאמץ את המודל הסיני. יוזמות צנזורה סיניות קודמות – כמו חסימת אפליקציות מסרים בלתי רצויות ובדיקה מעמיקה של תכנים – אומצו בידי מדינות שונות זו מזו כמו קמרון, רוסיה, אירן והודו. במקביל, מדינות כמו ארה"ב ובריטניה החלישו את התנגדותן לצנזורה הסינית.
הפיקוח צפוי להתהדק עוד יותר בשבועות הקרובים, לקראת ועידת המפלגה הקומוניסטית המתכנסת אחת לחמש שנים. יש האומרים שאולי תהיה הקלה אחרי הוועידה, אך מומחים ששוחחו עם CNN מטילים ספק בכך. לדברי צ'רלי סמית, העוקב אחרי הצנזורה באינטרנט, תהיה זו טעות לקשור את הצנזורה הסינית לאירוע ספציפי כלשהו. הרעיון הוא לשלוט בצורה מוחלטת על מה שהסינים אומרים, קוראים ושומעים ברשת – הוא טוען.
