באחת מהופעותיו אשתקד בקמפיין לנשיאות, התגאה
דונלד טראמפ בידע המשפטי שלו: "האם מישהו יודע על ליטיגציה יותר מאשר טראמפ? אני יודע המון. אני כמו דוקטור בליטיגציה". מה שבטוח הוא, שאחרי עשרות שנים של ניהול עסקים – וגם שש פשיטות רגל ואין ספור תביעות – טראמפ יודע הרבה על עורכי דין. כעת יש לו הזדמנות לפגוש רבים נוספים, כותב וושינגטון פוסט.
לבית הלבן יש יועץ משפטי עם צוות של עוזרים. לטראמפ יש עורכי דין המייצגים אותו בפרשה הרוסית. כך גם ל-Trump Organization, חברת-האם של עסקיו. כך גם לכל אחד מבני משפחתו. ויש גם עורכי דין לכל עובד בכיר בממשל.
טראמפ הבטיח לייבש את הביצה הפוליטית, אבל יותר משהאמריקנים שונאים פוליטיקאים, שתדלנים ועיתונות מוטית – הם שונאים עורכי דין, מציין בן טריס. גם טראמפ נהג לשנוא אותם. "אני לא אוהב עורכי דין", אמר ב-1973. "כל מה שהם עושים זה לעכב עסקות. כל תשובה שהם נותנים לך היא 'לא', והם תמיד רוצים להתפשר במקום להילחם".
באותה עת היו טראמפ ואביו פרד שקועים בתביעה של משרד המשפטים בה נטען שהם מפלים עובדים על בסיס גזעי. את הגנתם הפקידו בידי רוי קוהן, ששני עשורים קודם לכן היה החוקר הראשי המושמץ של הסנאטור ג'ו מקארתי במסע הציד שלו אחרי קומוניסטים אמיתיים ובעיקר מדומים. העיתון אסקווייר תיאר את קוהן כ"עורך הדין הקשוח ביותר, הרשע ביותר, הנאמן ביותר והשפל ביותר ואחד מעורכי הדין המבריקים ביותר בארה"ב" – בדיוק מה שטראמפ רצה.
קוהן הציע לטראמפ להילחם בתביעה, באומרו שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. לאורך השנים, הגישה הזאת הפכה למנטרה בענייניו המשפטיים של טראמפ. כך ניהל קוהן את מו"מ הגירושין של טראמפ, כך נוהלו פשיטות הרגל של חברות שבבעלותו וכאן נוהלו למעלה מ-4,000 תביעות שהוגשו נגד הקבוצה בשלושת העשורים האחרונים. לעיתים נדמה היה, שטראמפ מעורב במשפטים לא פחות מאשר בנדל"ן.
תומס וולס, עורך דין שטיפל בפרויקט של טראמפ שלא יצא לפועל, אומר שמה שהוא רואה כעת מהנשיא מזכיר לו את היזם של שנות ה-80. "הוא השתמש בצורה נרחבת בעורכי דין, אבל לא הייתה לו הערכה רבה כלפיהם. הוא אדם שמשתמש בחוק לצרכיו בכל דרך שנראית לו הגיונית".
רבים מעורכי הדין ששירתו את טראמפ נראים כשיבוט פחות אפקטיבי של קוהן, מאפיין אותם וושינגטון פוסט. "בשורה התחתונה, זו חבורה של דוקרים בגב ומשספי גרונות. שום דבר פחות ממה שהייתם מצפים", אומרת ברברה רס, שהייתה מנהלת בקבוצת טראמפ. היה שם מייקל כהן, שזכה לכינוי "הפיטבול של טראמפ" ואשר פעם איים על עיתונאי: "מה שאני אעשה לך יהיה פאקינג מגעיל". היה שם
מארק קסוביץ, שעד השבוע שעבר עמד בראש הצוות המשפטי של טראמפ בפרשה הרוסית, ואשר פעם שלח דוא"ל למי שמתח עליו ביקורת: "שמור על הגב שלך, כלבה".
כעת שכר טראמפ את התובע לשעבר טיי קוב – שאולי אינו תוקפני כמו עמיתיו, אך הוא צבעוני לא פחות מהם. "יש לי סלע בראש וביצים מפלדה", אמר על עצמו לאחר שהוזמן לבית הלבן. קוב ימצא שם צוות גדול של עורכי דין. בין היתר הוא ימצא שם את ג'יי סקולוב, שבעבר ייצג את "יהודים למען ישו" ואשר הפך להיות אושיית רדיו, וכעת מייצג את טראמפ. הוא ימצא שם את דון מקגאן, לשעבר חבר בוועדת הבחירות הפדרלית, המייצג את לשכת הנשיא.
בדרך כלל, שערוריות בוושינגטון הן מכרה זהב למשרדים המובילים – אבל לא הפעם, מציין העיתון. כמה מבין אותם משרדים דחו את ההצעה לייצג את טראמפ בפרשה הרוסית, בעיקר משום שהם חוששים שמדובר בלקוח שיעשה מה שהוא רוצה ושיתעלם מעצותיהם. יוצא מן הכלל אחד: אב לוואל, מעורכי הדין החשובים ביותר בבירה, מייצג את
ג'ארד קושניר ו
איוונקה טראמפ.
"זה הממשל עם הכי הרבה עורכי דין שראיתי אי-פעם, לפחות ביחס לחודשים הראשונים שלו" – אומר דייוויד לאט, בלוגר העוקב מזה שנים אחרי הזירה המשפטית והפוליטית בוושינגטון. וזה אומר הרבה. עורכי הדין מצויים בכל מקום, אבל לא בטוח שטראמפ ובני משפחתו מוכנים להקשיב להם. איזה עורך דין ראוי לשמו ירשה לנשיא לצייץ מדוע פיטר את
ג'ים קומי, או יאפשר לדונלד טראמפ הבן לשחרר את הדוא"ל המפליל סביב פגישתו עם עורכת הדין הרוסייה?
"זה תוהו ובוהו מוחלט", אמר לעיתון עורך דין שעבד עם רבים מעורכי דינו של טראמפ. "לפעמים נדמה שאיש אינו יודע מי האחראי". בעצם, מסיים טריס, ברור מי האחראי: טראמפ. אלא שטראמפ הוא הרבה דברים, אבל לבטח לו עורך דין.
