אד יו הוא סוכן יוצא דופן ב-FBI. ראשו המגולח למשעי בולט למרחוק, הוא נואם מבוקש בכינוסים טכנולוגיים – והוא גם הפנים של עימות אפשרי בין ארה"ב לסין, העשוי להשפיע על כך ענף הביוטק העולמי.
הפרופיל הגבוה של יו, מסביר פייננשל טיימס, הוא חלק ממהלך יוצא דופן של הבולשת להבליט את הסיכונים לארה"ב אם לא תצליח לשמור על סודות הגנום האנושי המשמשים לפיתוח תרופות. אם זה לא יקרה, מזהיר יו, אויביה של ארה"ב עלולים להשתמש בהם לפיתוח נשק ביולוגי מטיל אימה.
חשש זה הוביל את יו להתמקד בסין, שלטענתו משיגה גישה למידע הגנום האמריקני. בשנים האחרונות רכשו משקיעים סינים מניות או נכנסו לשותפויות עם חברות אמריקניות הפועלות בתחום. במקביל, האקרים שפעלו בחסות ממשלת סין חדרו למעבדות, חברות ביטוח בריאות ובתי חולים, שם מצויים מסמכים יקרי ערך. לטענת יו, יש צורך בפיקוח הדוק בהרבה על מידע רפואי המועבר לחו"ל – לסין ולכל מקום אחר.
חלפו פחות משני עשורים מאז פינוי הגנום האנושי, ולדברי פייננשל טיימס זהו אחד התחומים החמים ביותר בביוטכנולוגיה – וגם תחום שמסתמך על זרימת מידע חופשית. אבל זהו גם התחום האחרון בו עלו שאלות של ביטחון לאומי בנוגע למטרותיה של סין, שאלות המובילות לקריאות להגברת הפיקוח על מגזרים חשובים של הכלכלה האמריקנית – כפי שכבר נעשה בתחומי הביטחון והאנרגיה.
כמו פצצות טיפשות חלק מן הפרשנים מסכימים שיש הצדקה לחששות האמריקניים. אחרים חוששים שארה"ב תינזק כלכלית אם תחסום את ההשקעות הסיניות בענף הביוטק שלה. מנהל ההשקעות דן רוזן מציין, שסין השקיעה 3.2 מיליארד דולר בענף בחמש השנים האחרונות, ולעיתים קרובות הגיעו מדענים סינים מוכשרים בעקבות הכסף. בכמה מתחומי המחקר הגנטי, סין אף מובילה על פני ארה"ב. אם חברות סיניות לא יהיו רצויות בארה"ב, הן יילכו למקום אחר – מזהיר רוזן, הטוען שיש לבחון כל השקעה סינית לגופה.
מחקר הגנום עשוי להוביל למצב בו התרופות המסורתיות, המתאימות לכל אחד, ייראו כמו פצצות טיפשות ממלחמת העולם השנייה – מסביר העיתון את חשיבות הנושא. עם זאת, פיתוח תרופות שיותאמו אישית לכל חולה עדיין נמצא בחיתוליו. הן ארה"ב והן סין פעילות בתחום, במטרה להגיע לתרופות מותאמות אישית למחלות כמו סרטן, אלצהייר וסיסטיק פיברוזיס. בשנה שעברה הודיעה סין על תוכנית בהיקף של 9 מיליארד דולר ל-15 שנה – תוכנית המגמדת את ההשקעה האמריקנית בסך 215 מיליון דולר מימי ממשל אובמה.
מדע הדנ"א ביצע זינוק אדיר מאז מיפוי הגנום בשנת 2000. מה שפעם נמשך שנים ועלה מיליארדים, נמשך כעת ימים ועולה 1,000 דולר. ארה"ב אוספת מידע גנטי מלמעלה ממיליון מתנדבים, כך שמעבדות אוטומטיות יוכלו לבחון את התנהגות הגנים. וזוהי הנקודה הקריטית: יש צורך בהרבה מאוד מידע כדי להתקדם במחקר.
השאיפות הסיניות בתחום הובילו כמה מן החברות במדינה להיכנס לשוק הרכישות, במיוחד בארה"ב. כך למשל, בינואר השנה השקיעה iCarbonX הסינית למעלה מ-100 מיליון דולר בחברת PatientsLikeMe האמריקנית. האחרונה אומרת שהיא המובילה העולמית בבריאות מותאמת-אישית, עם למעלה מ-500,000 איש שנתוניהם הרפואיים מצויים ברשותה. מידע זה יכול לשמש לפיתוח תרופות, תוך הצלבתו עם נתונים דמוגרפיים, תזונתיים, בריאותיים ואורח חיים. מחשבי-על מחפשים דפוסים משותפים, מזהים בעיות גנטיות ומציעים מענה.
צריך גם את הידע ואולם, מדגיש פייננשל טיימס, אותם בסיסי נתונים יכולים לשמש גם לפיתוח נשק ביולוגי. FBI העלה את החשש לראשונה בשנת 2014 ולא הציע מענה פומבי. יו – לו יש תואר שני בביוכימיה ובביולוגיה מולקולרית – מציע להחמיר את הנהלים להעברת המידע לחו"ל. לדבריו, חששותיה של הבולשת מתחילים ליפול על אוזניים קשובות בממשל – למרות שרוב המשרות המדעיות הבכירות בממשל טראמפ טרם אוישו.
מחוץ לוושינגטון הדעות מעורבות. "הוא מעלה שאלות שצריכות להישאל ולקבל מענה", אומר בן שוברט מהמכון לחקר אסיה. לעומתו סבור ברנרד מונוס ממכון מילקן, שמתחריה של ארה"ב יכולים לגנוב ממנה מידע – ובכך אין די כדי לפתח נשק ביולוגי, כי צריך גם לדעת מה לעשות איתו, ונכון לעכשיו לסין אין ידע כזה.
סוכני הבולשת מודעים לכך שהמדע הוא עניין גלובלי ושלא ניתן להגבילו לתחומיה של מדינה כלשהי. פרויקט הגנום האמריקני עצמו היה נמשך הרבה יותר זמן ללא סיוען של בריטניה, גרמניה, צרפת, יפן – וגם סין. קרוב ל-40% ממדעני הביומד הפועלים בארה"ב הם בכלל אזרחי סין והודו, מציין מונוס. אבל סין מצידה מסרבת להוציא מידע גנטי מתחומה, וזהו סימן מדאיג. ומה שמוציא את הבולשת מדעתה – לדברי רוזן – הוא האפשרות שהמידע הראשוני ביותר, זה שמתרחש במוסכים של היי-טקיסטים צעירים, יירכש בכסף סיני. הסנאטור הרפובליקני הבכיר ג'ון קורנין כבר מתכנן להגיש הצעת חוק שתגביר את הפיקוח הממשלתי על השקעות זרות בתחום ההון-סיכון ובחברות היי-טק.
עסקות חוצות-גבולות אינן הסיכון היחיד למידע הגנטי האמריקני, ממשיך העיתון. ענף הבריאות ידוע לשמצה בהיותו פגיע למתקפות סייבר. בחודש דצמבר שעבר חדרו האקרים למחשביה של חברת Quest Diagnostics, בהם מצוי המאגר הגדול ביותר בעולם של בדיקות מעבדה והשיגו גישה לתיקיהם של 34,000 חולים. בחדירה הזאת אין עקבות של ממשלה זרה, אבל הממשל סבור שבייג'ינג עמדה מאחורי החדירה בשנת 2014 למחשביה של חברת הביטוח הרפואי Anthem. ההאקרים שהו שנה תמימה במחשבי החברה וחיטטו בתיקים של 78.8 מיליון לקוחותיה.
בשנה שעברה כלל מנהל המודיעין הלומי, ג'יימס קלפר, את אפשרות פיתוח הנשק הביולוגי מבוסס הגנים בין האיומים המובילים על בטחונה של ארה"ב. החשש הוא שנשק כזה יוכל להיות מכוון כלפי אוכלוסיות מוגדרות ואפילו כלפי אנשים מוגדרים. "הסיכונים אמיתיים והם רק יילכו ויגברו ככל שהביוטכנולוגיה תהפוך למתוחכמת יותר בשנים הבאות", הזהיר הבית הלבן של אובמה בשלהי כהונתו.
