מהן השלכות המדיה החברתית על הפסיכולוגיה האנושית? המחקרים בנושא החלו בראשית המילניום והתרחבו עם הופעת הסמארטפון בשנת 2009, והתוצאות הולכות ומתבררות – כותב טיים.
מחקר אחד מצא, שאינטראקציות חיוביות באתרים כמו Friendster ו-MySpace יכולות לשפר את מצבו של המשתמש. מחקר אחר טוען, כי עירוב של זרים בחיים האישיים עלול להשפיע לרעה על ההערכה העצמית. קשרים חברתיים און-ליין, מזהירים חוקרים, שונים לגמרי מחיים חברתיים אמיתיים.
המדיה החברתית מתפתחת בקצב כה מהיר, עד שהחוקרים מתקשים לעקוב אחריה. אולם אומר השבועון, התוצאות של המחקרים האחרונים יותר ברורות – והחדשות אינן טובות. מחקר אחד בדק את הקשר בין השימוש בפייסבוק לבין רווחתם של המשתמשים. הולי שייקה מאוניברסיטת קליפורניה מתמצתת את הממצאים: "ככל שאתה משתמש בפייסבוק יותר זמן, עולה הסבירות שייפגעו בריאותך הנפשית ושביעות הרצון שלך מחייך". אבל יש גם צד חיובי: "אני חושבת שאנשים חשים שזאת הבעיה, והם מוכנים לשנות את אופן השימוש שלהם בפייסבוק".
המדיה החברתית גם יוצרת חרדות. מחקר אחר בחן צעירים בני 22-18 ומצא, כי ככל שהם משקיעים יותר זמן במדיה החברתית – כך עולה רמת החרדה שלהם. אנה ונוצ'י מהמרכז לרפואת ילדים בקונטיקט, שערכה את המחקר, אומרת שהשימוש במדיה החברתית עלול להגביר לחצים קיימים, ושהאופן המדויק בו היא עושה זאת תלוי באתר בו משתמשים.
השוואות שמוליכות לדיכאון באתר כמו אינסטגרם, המתמקד באורח חיים, עלולה משתמשת לראות מישהי אחרת המוצגת בצורה זוהרת ומושלמת, להשוות את עצמה אליה ולצאת עם מסקנות מדכאות. באתרים עמוסי חדשות כמו פייסבוק וטוויטר, עלולות הידיעות והדעות שאיתן לא מסכים המשתמש, להגביר את כעסו או את רגשותיו השליליים – מסבירה ונוצ'י. חוץ מזה, יש בעיה של התפוצצות מידע: כל כך הרבה מידע בכל כך מעט זמן, עלול לפגוע בפעילות המוח.
פעילות יתר במדיה החברתית עלולה להיות בעלות השלכות נפשיות במיוחד על בני נוער ומתבגרים, מזהירה פרופ' ג'ין טוונגה מאוניברסיטת סן דייגו. הסיבה: משתמשים בגילאים אלו נוטים במיוחד להשוות את עצמם למשתמשים בעלי נוכחות ניכרת, והתוצאה היא דיכאון או רגשות שליליים.
חוקרים אחרים אינם מסכימים שקיים קשר ישיר בין השימוש במדיה חברתית לבין מצב רוח גרוע, באומרם שהקשר הוא הפוך: מי שנוטים לחרדות או להתבודדות, הם אלו שצפויים להשתמש ביותר במדיה זו. זה כנראה נכון, מעיר טיים, אך ונוצ'י וטוונגה טוענות שמדובר בקשר דו-סטרי, ושהשימוש ברשת מגביר מצבים נפשיים שליליים. טוונגה אומרת, שלפחות שני מחקרים הוכיחו שהשימוש הכבד במדיה החברתית קדם לתופעות השליליות, ולא בא בעקבותיהן.
בשנה שעברה נערך בדנמרק מחקר, אשר חילק לשתי קבוצות למעלה מ-1,000 משתמשי פייסבוק. חציים התבקשו להתנתק מהרשת למשך שבוע, והאחרים המשיכו לפעול בה כרגיל. אלו שהתנתקו רשמו זינוק בשביעות רצונם מחייהם וברגשות חיוביים; ככל שהשימוש בפייסבוק היה נרחב יותר לפני הניתוק, כך התוצאות החיוביות בעקבות הניתוק היו ניכרות יותר.
מה זה "שימוש מתון"? כל זה אינו אומר ששימוש מתון במדיה חברתית הוא דבר שלילי – אבל הבעיה היא להגדיר "שימוש מתון": זה תלוי באיש ובמדיה. כל משתמש צריך להעריך בעצמו עד כמה השימוש משפיע עליו מבחינה רגשית, סבורה טוונגה, ולשאול את עצמו האם הוא משתמש בה במקום לפגוש חברים בשר ודם, במקום ללכת לחדר כושר או במקום לעשות דברים אחרים שיגרמו לו אושר.
ונוצ'י מצביעה על מלכוד: "לאנשים יש עכשיו כל כך הרבה חשבונות, עד שהם מרגישים מחויבים להישאר מחוברים". צמצום השימוש למדיה אחת בלבד עשוי להפחית את הלחץ על המוח, ולמרות שזה הרבה יותר קל לומר מאשר לעשות – ונוצ'י גם ממליצה להתנתק מאפיקים ומאנשים שמרגיזים ומלחיצים אותנו.
הדבר נכון במיוחד לגבי בני נוער ומתבגרים – אבל אצלם הוא עוד יותר קשה לביצוע. מחקר משנת 2015 מצא ב-24% מבני הנוער בעולם מחוברים לרשת כמעט באופן קבוע. ילדים גם מקבלים את הטלפונים הראשונים שלהם בסביבות גיל עשר – מוקדם מאי פעם. אבל לילדים בני 12-10 יש דברים הרבה יותר בריאים לעשות מאשר לבהות במסך: לבלות עם חברים, לשחק בחוץ ואפילו סתם לחלום בהקיץ. "אנשים רואים את השימוש של ילדים ובאופן אינסטינקטיבי אומרים שזה דפוק", סבורה שייקה.
"תמיד קשה לקבוע מה הופך אנשים למאושרים או לאומללים וחלק ניכר מהמחקר הקיים אינו מלא", מסכם טיים. "אבל בהתבסס על מה שהמומחים אומרים היום, יש יותר סיכוי שנטילת פסק זמן מהמדיה החברתית תשפר את מצב הרוח שלך מאשר שתקלקל אותו".
