אמריקנים רבים אינם זוכרים מצב שונה מאשר זה שבו חוסר השוויון בחברה המקומית הולך וגדל, כאשר העשירים נעשים הרבה יותר עשירים והעניים ואפילו מעמד הביניים נותרים מאחור. נדמה להם שזוהי גזירת גורל - אך לא זה המצב.
תומס פיקטי, עמנואל סאאז וגבריאל זוקמן, חוקרים ידועים בתחום חוסר השוויון, פרסמו לאחרונה גרף המראה את שיעורי הגידול בהכנסות של האמריקנים מאז 1980 ועד 2014. הגרף מדהים בפשטותו ובעיקר במסר הברור שלו. הוא שטוח כמעט לכל אורכו ועד מזנק בצורה חדה ביותר לקראת סופו. המשמעות היא, שרק חלקו העליון של העשירון העליון בארה"ב רשם עלייה בהכנסותיו בשלושת העשורים האחרונים.
דייוויד לאונהרדט מניו-יורק טיימס פנה לשלושת הכלכלנים וביקש מהם להרחיב את הגרף אל מעבר לתחילת שנות ה-80 ולבחון את השינוי בהכנסות מאז תום מלחמת העולם השנייה. התוצאה היא חד-משמעית ומהממת. עד לפני עשורים אחדים, לא רק שהכנסות המעמד הנמוך ומעמד הביניים עלו, אלא ששיעור העלייה שלהן היה גבוה מזה של המעמד הגבוה.
לפני 1980 היה שיעור הגידול הממוצע בהכנסות של שכבות אלו - בניכוי האינפלציה וקיזוזי המס - 2% לשנה. המשמעות הייתה עלייה מהירה ברמת החיים: ב-34 השנים שקדמו ל-1980, הוכפלה ההכנסה הממוצעת של משק בית במעמד הביניים ובמעמד הנמוך. לעומת זאת, ב-34 השנים הבאות נרשמה עלייה כזו רק בהכנסות של 2.5% העליונים של משקי הבית. מעמד הביניים העליון השתכר יותר מאשר מעמד הביניים והמעמד הנמוך, ובסך-הכל הפערים גדלו בצורה משמעותית.
הבעיה הבסיסית היא, טוען לאונהרדט, שבעבר רוב המשפחות קיבלו משהו שקרוב לחלקם ההוגן בצמיחה הכלכלית, אך לא זה המצב כיום. הצמיחה כיום אינה יכולה ואינה צריכה להיות מהירה כמו בשנות ה-50 וה-60, אבל אפשר וצריך לדרוש שחלוקתה של הצמיחה הקיימת תהיה הוגנת בהרבה. לדעת לאונהרדט ניתן לעשות רבות כדי להגשים מטרה זו: מערכת מיסוי שנותנת פחות הטבות לעשירים ויותר לאחרים, מערכת חינוך שתתפקד טוב יותר, יותר כוח מיקוח לעובדים ופחות סובלנות למיזוגי ענק.
אלא שהבית הלבן והרפובליקנים בקונגרס עושים בדיוק ההפך. הם השקיעו חודשים במאמץ כושל להביא לכך שמיליוני אמריקנים יאבדו את ביטוח הבריאות שלהם, הם רוצים לקצץבתקציב החינוך והם דוחפים רפורמת מיסוי שתעניק לעשירים הרבה יותר מאשר לכל אחד אחר. דומה שהם חושבים שחוסר השוויון אינו עמוק די הצורך.
