אנו רגילים לראות את שנת 2008 כשנת המשבר הפיננסי הגדול, המכונה "משבר הסאב פריים". זה נכון חלקית, משום שבאוגוסט של אותה שנה הגיע המשבר לשיאו עם קריסת ליהמן ברדרס ועם מניעת קריסת AIG בידי ממשלת ארה"ב. אך המשבר החל שנה קודם, לפני בדיוק עשור – וליתר דיוק: ב-9 באוגוסט 2007 (ראו מסגרת).
במלאת עשור למשבר הקשה ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה-30, בדק פייננשל טיימס מספר היבטים שלו. בין היתר מצא העיתון, כי בעוד לא פחות מ-324 בנקאים מחוץ לניו-יורק הורשעו בפלילים על מעשיהם שהובילו למשבר, מספר המורשעים בוול סטריט היה עגול: אפס. אפילו איסלנד הקטנה, שכמעט התמוטטה בשל המשבר, העמידה לדין את מנהלי שלושת הבנקים הגדולים שלה ועוד 23 מנהלים. לצד זאת, ואולי בעצם מה שמסביר את זאת, המוסדות הפיננסיים האמריקניים שילמו קנסות של 150 מיליארד דולר – ובהחלט ניתן לטעון, שבכך קנו בכספי הציבור את חרותם של מנהליהם.
המוסדות הפיננסיים והכלכלות הלאומיות התאוששו מן המשבר, מציין העיתון, אך רבות מהשלכותיו עודן מורגשות. גם שאלת התנהגותם של הבנקים ומנהליהם היא עסק בלתי גמור. זעמו של הציבור האמריקני על התנהלותם של הבנקאים, שנטלו סיכונים/הימורים בסכומי עתק כדי לקבל בונוסים בטווח הקצר, הוביל אך ורק להליכים אזרחיים.
בנק אמריקה שילם למעלה משליש מהקנסות – 56 מיליארד דולר לשלטונות הפדרליים והמדינתיים. תשלום זה כיסה את פעולותיו של הבנק עצמו במתן משכנתאות (מה שהוביל למשבר הסאב פריים: משכנתאות מנופחות שלא הוחזרו לאחר שמחירי הנדל"ן ירדו), וכן את אלו של שתי חברות השייכות לו – קאונטרווייד שהעניקה הלוואות סאב פריים וחברת הברוקרים מריל לינץ'. את הסכום השני בגובהו שילם בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס: 27 מיליארד דולר בשל פעולותיהם של וושינגטון מיוצ'ואל ובר סטרנט.
89.1 מיליארד דולר מתוך הסכום ששילמו הבנקים, מצא פייננשל טיימס, היה ליישוב טענות לפיהן הם הטעו את מי שרכשו ניירות ערך שהיו מגובים במשכנתאות (אותם מכשירים מתוחכמים שוורן באפט כינה "כלי נשק להשמדה המונית פיננסית"). תיקים הנוגעים למשבר עודם מתנהלים, כך שהסכום הכולל עשוי לעלות – מציין העיתון. התשלומים של המוסדות הפיננסיים לא נעצרו בגבולותיה של ארה"ב. הסכום ששילמו מוסדות כאלו בכל העולם מגיע ל-321 מיליארד דולר, והציפייה היא שבאירופה ובאסיה ייגבו סכומים נוספים בשנים הקרובות.
אם הבנקים הודו בכאלו עבירות ענק, הכיצד איש ממנהליהם בארה"ב לא נכנס לכלא? כמה מן הרשויות האמריקניות טענו, כי קשה היה להוכיח כוונה פלילית ברמת ההוכחה הנדרשת להרשעה. לפי הסבר אחר, משרד המשפטים האמריקני לא רצה להגיש כתבי אישום בלי שיהיה בטוח שישיג הרשעות. לא כולם קונים את ההסברים הללו: יש האומרים, כי אין לאפשר לתאגידים ולמנהליהם לקנות "כרטיס יציאה מן הכלא", ושמשרד המשפטים חייב לצאת מאזור הנוחות שלו ולהגיש כתבי אישום שיאלצו אותו לעמול קשות.
