בשנה שעברה מנע מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מקונל, מהנשיא
ברק אובמה למנות שופט לבית המשפט העליון. בכך הוא העניק השנה ל
דונלד טראמפ את ההישג הגדול ביותר של ממשלו הצעיר: מינויו של ניל גורוץ' לתפקיד. אבל כמו אנשים רבים בסביבתו של טראמפ, גם מקונל לומד כעת על בשרו שמבחינתו של הנשיא – נאמנות היא חד-צדדית.
אחרי שתקף בחריפות במשך מספר ימים את שר המשפטים שהוא עצמו מינה,
ג'ף סשנס, פנה טראמפ בשבוע שעבר לתקוף בטוויטר את מקונל, בשל כשלונו בהעברת ביטול אובמה-קר היקר כל כך לליבו של טראמפ. אלא שהפעם טראמפ מסתכן בניכור מצד מי שחיוני לקידום האג'נדה החקיקתית שלו, מציין ניו-יורק טיימס. כך למשל, טראמפ חייב להעביר עד סוף ספטמבר חקיקה שתעלה את תקרת החוב של הממשל כדי למנוע את סגירתו ב-1 באוקטובר, והוא גם רוצה להעביר רפורמת מס מקיפה. וכל זה בא על-רקע המתיחות הגוברת עם
קוריאה הצפונית.
מקונל אמר ביום שני שעבר, כי הוא מסופק האם טראמפ מבין עד כמה סבוכים ההליכים בקונגרס. חוסר נסיונו של טראמפ בממשל, הסביר, גורם לו לציפיות בלתי מציאותיות לגבי האופן בו מתנהלים הדברים בהליך הדמוקרטי. עוד טען, כי חלק מהסיבה לכך שהסיעה הרפובליקנית נראית חסרת ישע, נובעת מכך שהבית הלבן מציב לה לוחות זמנים בלתי מציאותיים ובלתי אפשריים להשגת הצלחות, ואז מותח עליה ביקורת כאשר היא נכשלת.
בבית הלבן לא אהבו את הדברים, ולא רק טראמפ – מציין העיתון. לדעת אנשי הממשל, לרפובליקנים היו שבע שנים להכין תחליף לאובמה-קר, אך ברגע האמת הם לא סיפקו את הסחורה. ואילו טראמפ פנה לטוויטר והציע לתקשורת לבדוק האם מקונל נכשל בנושא ביטוח הבריאות, בקידום רפורמת המס ובהעברת חוקים להשקעות העתק שמבקש הממשל לבצע בתשתיות. טראמפ נעצר צעד אחד לפני קריאה למקונל להתפטר – לפחות נכון לעכשיו. העסק מסובך עוד יותר לנוכח העובדה שאשתו של מקונל, אליין צ'או, היא שרת התחבורה של טראמפ.
מקונל נמנע מלהגיב על הציוצים כדי שלא לשפוך שמן על המדורה. מקורביו אומרים, כי הערותיו – שיש לומר שהן אשר החלו את המריבה – נועדו להניא את הבית הלבן מלהמשיך ולקבוע לרפובליקנים בסנאט יעדים שאותם לא ניתן להשיג, במיוחד בנוגע לרפורמה במס. רפובליקנים אחרים ביקשו להזכיר, כי הרוב שלהם הוא ממילא רק 52 מול 48, כאשר ג'ון מקיין נעדר לעיתים קרובות לאחר שלקה בסרטן המוח. חוץ מזה, הם אומרים, גם לטראמפ יש אחריות לפיאסקו סביב אובמה-קר, שכן יחסו לסנאטורית ליסה מורקובסקי דחף אותה לשורות המתנגדים להצעה.
לדעת ניו-יורק טיימס, התקפותיו של טראמפ על מקונל מיועדות לאוזניהם של בסיס תומכיו ומטרתן להסיר מעליו את האשמה על חוסר ההתקדמות בהשגת יעדים מרכזיים שהבטיח להשיג. טראמפ מוכן לעשות זאת אפילו במחיר של גלגול האחריות לעבר חברי מפלגתו-שלו. ויש גם משהו הרבה יותר נקודתי: טראמפ רוצה לפייס את השמרנים על כך שתמך בסנאטור לותר סטריינג', מקורבו של מקונל, בבחירות המיוחדות לכסא הסנאטור מאלבמה והעדיף אותו על פני שני מועמדים שמרנים יותר.
ההתקפה על מקונל אינה כה מסוכנת מבחינת טראמפ כפי שהדבר נראה, מוסיף העיתון. למנהיגים הרפובליקנים בסנאט יש שיעורי תמיכה נמוכים עוד יותר מאלו של טראמפ, שהם הנמוכים ביותר בנקודת זמן זו של הקדנציה. מקונל עצמו מעולם לא היה פופולרי בקרב הרפובליקנים האנטי-ממסדיים, המהווים את בסיס התמיכה בטראמפ. הסיכון מבחינתו של הנשיא הוא בכך שיגרום לתומכיו של מקונל בגבעת הקפיטול – והם מרובים – להתאחד נגדו. תגובתם של הסנאטורים להתקפות אלו יהיו רבות משמעות מבחינת טראמפ. לבסוף מעיר ניו-יורק טיימס, כי התקפותיו של טראמפ על מקונל רק מאוששות את טיעונו של האחרון שהחל את כל המריבה: הנשיא עדיין לא מבין איך העניינים מתנהלים בוושינגטון.
