פרשנס אוונס עמדה מול כיתה באירוקפן, כפר חקלאי נידח בדרום ניגריה, וניסתה להסביר לתלמידים את הסכנות שבהגירה לאירופה. המגייסים מערימים על האנשים וגורמים להם לחשוב, כי באירופה הם ישיגו עבודה טובה. במקום זאת רוב המהגרים שמגיעים דרך לוב, מוחזקים על-ידי המבריחים במשך חודשים רבים, לפני ששולחים אותם לחצות את הים התיכון בסירות רעועות. המסע מסוכן, כמו החיים באירופה כפי שמתברר להם בסוף, כאשר הם הופכים לעובדי כפייה – מצטט אותה ניוזוויק.
אוונס עובדת עבור ארגון לא-ממשלתי, שעוזר להסביר ילדים ומשפחות בניגריה אודות הסכנות שבהגירה בלתי חוקית. עם זאת, התוכנית לא נועדה רק לסייע לתושבים: היא ממומנת על-ידי
האיחוד האירופי. בשלוש השנים האחרונות זרם של 2 מיליון מהגרים ופליטים, רובם מסוריה, אפגניסטן ועירק, עורר תגובה חריפה באירופה. מהגרים רבים מגיעים מניגריה, שם צניחת מחירי הנפט הביאה אנשים לחפש נואשות עבודה בחו"ל. בתגובה, האיחוד האירופי מוציא מיליארדי אירו במטרה לצמצם את מספר האנשים שמחליטים להגיע לאירופה. ג'ף קריספ, חוקר מאוניברסיטת אוקספורד, אמר שסוגיית ההגירה והפליטים עלתה לראש סדר היום של מדיניות החוץ של האיחוד האירופי.
בשעה שהאיחוד האירופי מנסה לצמצם את גל ההגירה, כולל באמצעות תוכניות ליצירת מקומות עבודה ופיתוח חקלאי באותן מדינות, חוקרים שונים מטילים ספק בכך שתוכניות אלו מרתיעות אנשים לצאת מבתיהם. על הדרך, הם טוענים, תוכניות כאלו מסייעות לדיכוי ממשלתי במדינות כמו אריתריאה, לוב וסודן. הוואן קרולי מאוניברסיטת קובנטרי אמרה שגורמי הממשל לא באמת מעוניינים במציאת פתרון לגורמים השורשיים שמביאים להגירה.
כיום, המסלול השכיח ביותר של מהגרים מאפריקה לאירופה הוא דרך לוב, שם ישנה פריחה בסחר בבני אדם. במדינה אין שלטון חוק, דבר המעניק למבריחים שפע הזדמנויות לנצל מהגרים למטרת רווח. רבים נסחרים ונמכרים כעבדי מין ברגע שהם מגיעים. למרות שישנה ירידה במספר אלו שחוצים את הים התיכון לכיוון אירופה ביחס לשנה שעברה, מספרם של אלו שמתים בדרך רק עלה.
התומכים בתוכנית של האיחוד האירופי, מקווים שסיפוק מקומות עבודה טובים יותר באפריקה וחינוך אנשים על הסכנות שבדרך, יכולים להציל חיים. בשנת 2015 האיחוד האירופי השיק קרן חרום מיוחדת עבור אפריקה (EUTF), שאמורה לספק 3.52 מיליארד דולר עבור פרויקטים שמטרתם ניהול ההגירה ביותר מ-25 מדינות. נכון ליולי 2017, אושרו תוכניות בשווי של 2.35 מיליארד דולר.
למרות זאת, המבקרים חוששים שתוכניות מסוימות יועילו לממשלות בעלות היסטוריה של פגיעה בזכויות אדם. ארגוני זכויות אדם גינו את נטיותיה הטוטליטריות של ממשלת אריתריאה, כולל רדיפות דתיות. האו"ם דיווח שמהגרים עוברים עינויים ומעצרים שרירותיים בלוב, ובית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר לנשיא סודן עומר אל-בשיר באשמת רצח עם ו
פשעי מלחמה. במצב שכזה, ממשלות אירופה יכולות למצוא עצמן כמסייעות לפגיעה בזכויות אדם.
האיחוד האירופי עוקב אחר פעילותה של קרן החרום, אך הטענה היא שיש צורך בפיקוח טוב יותר. קריספ מציין שהממשלות האירופיות מסרבות לקבל הערכה של פעילות קרן החרום, משום שהן לא רוצות להיחשף לתוצאות הפעילות. לטענתו, ככל שלאנשים יש גישה טובה יותר לחינוך ולמשרות ולכסף, ככה הם יהגרו יותר מאחר שיש להם את האמצעים לעשות זאת.
לא כולם מסכימים עם ההערכה הזו. לורה האמונד מאוניברסיטת SOAS שבלונדון, אומרת שעבודות טובות יותר יגרמו לאזרחים להישאר, מאחר שהברירה תהיה בין עבודה במדינתם לבין מסע מסוכן. למרות זאת, תמיד ישנם אנשים שיצטרכו לעזוב בשל רדיפות דתיות או פוליטיות. במקום להתעסק בשאלה כיצד למנוע מאנשים להגר, אומרת האמונד, צריך להתעסק בשאלה כיצד ניתן להבטיח שלאנשים תהיה אפשרות בחירה.
בכפר אירוקפן אין אפשרויות טובות, כותב ניוזוויק. לרוב המשפחות אין את הסכום של 500 נאירות, כדולר וחצי, עבור שכר לימוד בסיסי כל שלושה חודשים. כאשר ישנה אפשרות שבן משפחה יעבוד באירופה, המשפחה שנשארה נואשת להכנסה שהוא יביא. למרות שידוע שאנשים מתים במסע, יש מי שייקח סיכון זה.
