שבועיים לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר שעבר, הוזעק פרופ' סימון הגליך מהאוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן אל הקנצלר אנגלה מרקל. היא רצתה לשמוע מכלי ראשון על מחקריו בתחום מניפולציית הבחירות: אחרי שרוסיה התערבה בבחירות מעבר לאוקיינוס, מרקל הייתה משוכנעת שהבחירות בארצה – בעוד שבועיים – הן הבאות בתור.
כמנהיגה החזקה ביותר באירופה וכמתנגדת עיקשת לתוקפנותו של
ולדימיר פוטין, מרקל כבר הייתה יעד למתקפות רוסיות, מציין טיים בכתבה נרחבת על מלחמת ה-fake news הבאה. תכתובות דוא"ל של בני בריתה הפוליטיים נגנבו בשנת 2015 בידי אותם האקרים רוסים שלאחר מכן חדרו למחשבי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. בתריסר שנותיה בתפקיד, גם חוותה מרקל התקפות של התקשורת הרוסית, הנשלטת בידי הקרמלין, במגוון של שפות: גרמנית, אנגלית, צרפתית וספרדית.
הדאגה העיקרית של מרקל, מספר הגליך, איננה מפני התקשורת הממוסדת, אלא מפני היכולת לשתול ידיעות מפוברקות במדיה החברתית, במהירות ובהיקף כאלו שהפוליטיקאים או בודקי העובדות אינם מסוגלים להפריך. סקר בארה"ב העלה, כי 15% מהמצביעים נחשפו לידיעות כאלו ו-8% אף האמינו להן. בבחירות צמודות כמו בשנה שעברה, זה מספיק כדי להכריע. בחודש יוני השנה אמרו 59% מהגרמנים שראו חדשות מזויפות און ליין ו-61% אמרו שמדובר בסכנה לדמוקרטיה.
ממשלת מרקל מתכוננת לקרב, מדווח השבועון טיים בכתבה נרחבת. ממשלתה העבירה בבונדסטאג לפני שלושה חודשים חוק המאפשר לה להטיל קנסות של עד 50 מיליון דולר על פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות שאינן מסירות "תוכן בלתי חוקי" – מונח המשמש את הממשלה לכל דבר החל מנאומי שטנה, עבור בפורנוגרפיה וכלה בתעמולה זדונית. שר המשפטים, הייקו מאס, שיזם את החוק, הבהיר שלא יהיו חוכמות באכיפתו: "לא צריכה להיות סובלנות לפשיעה במדיה החברתית בדיוק כשם שאין כלפי פשיעה ברחוב".
החוק הגרמני הוא התגובה העזה ביותר למסע הרוסי, אך בהחלט לא התגובה היחידה.
האיחוד האירופי הקים משרדו שמטרתו להיאבק בחדשות מזויפות ובתעמולה המגיעות ממוסקבה. משטרה צ'כיה הקימה יחידה הסורקת את המדיה החברתית כדי לאתר דיסאינפורמציה ו"איומים היברידיים". נשיא צרפת,
עמנואל מקרון, אסר בחודש אפריל על שני גופים חדשות המזוהים עם הקרמלין – RT וספוטניק – להיכנס למטה הבחירות שלו.
הפתעה וכעס בפייסבוק כל הצעדים הללו נועדו להתמודד עם החששות – ויש שיאמרו: הפרנויה – לפיהם כלי החבלה הפוליטיים שבידי הרוסים כה מתקדמים, עד שביכולתם לאיים על הדמוקרטיות המערביות. "דמוקרטיה היא בראש ובראשונה דעת הקהל, ואם יש כלים חדשים להפעיל עליה מניפולציה – נראה סוג חדש של דמוקרטיה", הזהיר הגליך את מרקל.
במובנים מסוימים – זה כבר קורה, קובע טיים. בעידן בו האקרים יכולים לגנוב את סודותיו של כל פוליטיקאי, וקשר אינטרנטי הוא כל מה שצריך כדי להעביר הוראות למיליונים – קורסים הכללים לפיהם פעלו הדמוקרטיות המערביות במשך עשרות שנים. מה יבוא במקומם? כל הימור זוכה. רוסיה וגרמניה מצטיירות כשחקניות הנחושות ביותר בניסיון לעצב את המערכת החדשה. ההצבעה בגרמניה בעוד שבועיים תהיה נקודת מבחן: האם היא תלווה בחשדות לפריצות, הדלפות ודיסאינפורמציה כמו בארה"ב, או שהיא תתנהל בסדר גרמני אופייני הגובל בשעמום.
ריצ'רד אלן, סגן נשיא פייסבוק למדיניות ציבורית באירופה, צפה בצעדים הגרמניים בתערובת של הפתעה וכעס. החוק החדש, שייכנס לתוקף בחודש הבא, הופך את פייסבוק ל"פוסקת האמת", הוא אומר: פייסבוק תצטרך להחליט מה אמת ומה שקר, מה חוקי ומה פלילי. אולם אומר טיים, פייסבוק אינה יכולה לטעון שהיא רק אמצעי אוביקטיבי להעברת מידע, ושהיא אדישה לתכנים המועברים באמצעותה. הגישה הפסיבית הזאת עפה לכל הרוחות בבחירות 2016.
שבוע לאחר נצחונו של טראמפ, הודה מארק צוקרברג שהציבור זכאי לשאול מה היה חלקה של פייסבוק בהפצת חדשות כוזבות ומה הייתה השפעתן על תוצאות הבחירות. עם זאת ציין צוקרברג, ש"מציאת האמת היא משימה מורכבת". במקום ליטול משימה זו על עצמה, פייסבוק העבירה אותה לבוחני עובדות חיצוניים. בארה"ב היא החלה להזהיר את הגולשים מפני "תוכן שנוי במחלוקת" ולהפנותם למקורות אמינים כמו סוכנות AP.
