לפי כל הסימנים, אנגלה מרקל תזכה ביום ראשון הבא (24.9.17) בתקופת כהונה רביעית רצופה כקנצלר גרמניה. בעידן של תהפוכות פוליטיות כמעט בכל מדינה חשובה, זוהי תופעה יוצאת דופן שרבים מקדמים בברכה – במיוחד לאור המתחולל בארה"ב. אבל אישאן ת'ארור, במאמר המתפרסם בוושינגטון פוסט, מזהיר שעלולות להיות לכך גם תוצאות שליליות.
הייתה תקופה בה המרוץ נראה כמעניין, כאשר מרטין שולץ – הנשיא לשעבר של
האיחוד האירופי העומד בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית – זינק בסקרים בתחילת השנה. אולם הפופולריות שלו נסקה מוקדם מדי ומפלגתו הובסה בבחירות במדינות המרכיבות את גרמניה. הבוחרים רוצים להישאר עם מרקל, המבטיחה המשכיות ויציבות.
אחת הבעיות של שולץ, מסביר ת'ארור, הייתה חוסר יכולתו לבדל את מפלגתו מהנוצרים-דמוקרטים בראשות מרקל. שתי המפלגות שותפות בקואליציה, שאפשרה למרקל לקדם יוזמות ליברליות כמו החלטתה השנויה במחלוקת להכניס מאות אלפי מהגרים בשנת 2015. העימות היחיד בין השניים היה מנומס ומשעמם.
יריביה העיקריים של מרקל מוצאים את עצמם מביטים מעבר לכתף אל עבר מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הקיצונית-ימנית, הנוטלת מהם קולות של מעמד העובדים. אבל אפילו המפלגות הקיצוניות משני הצדדים לא יקבלו יותר מאשר רבע מהקולות. הסטטוס-קוו בגרמניה כמעט מובטח, מסכם ת'ארור.
זה לא כל כך נורא כאשר הפופוליזם מימין ומשמאל הרים את ראשו בארה"ב, בריטניה וצרפת. צילו של
דונלד טראמפ מוטל על הבחירות בגרמניה. מאז נובמבר שעבר, מרקל היא אולי המנהיגה החשובה ביותר במערב והמובילה של הסדר הליברלי, אל מול איומים מפנים ומחוץ. "כל השאר לא יציבים. ארה"ב בלתי יציבה. אבל מרקל מחזיקה את ארצנו יציבה" – אמר משתתף בעצרת בחירות של... שולץ. "טראמפ עזר למרקל", אומרת אנגלה דונפילד, נשיאת קרן מרשל. "העובדה שהגרמנים אינם בוטחים בנו כרגע, אומרת שהם פונים אל מי שהם מכירים הכי טוב והכי סומכים עליו".
הספקולציות העיקריות סביב הבחירות אינן סביב המנצחת הברורה, אלא סביב הקואליציה שתקים – אומר ת'ארור. התהליך עשוי לארוך זמן מה, בהתחשב במו"מ המוכר לנו כישראלים. מרקל יכולה לנטוש את הקואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים ולהקים ממשלה עם שתי מפלגות קטנות יותר – הירוקים והדמוקרטיים החופשיים – מה שפעם לא בא בחשבון מבחינת השמרנים בגרמניה, אבל כעת הוא אפשרות ממשית כאשר הירוקים עוברים את אחוז החסימה (5%).
אבל השלטון הממושך של מרקל הוא יותר סממן למיומנות הפוליטית שלה מאשר ליציבות מובנית בגרמניה – טוען ת'ארור. העורך הפוליטי של היומון המוביל בילד, פריץ אסר, מציין: "מצביעים שמתחת לגיל 26 מעולם לא הלכו לקלפיות בבחירות פדרליות כאשר התוצאה לא נראתה ברורה מראש. קשה לשכנע אותם שההצבעה שלהם באמת משנה. ובגלל הקואליציה הנוכחית, הוויכוחים בין המפלגות המובילים מסתיימים לפני שהם מתחילים".
כאשר מרקל תחליט לפרוש מהחיים הציבוריים, החישובים הנוכחיים יאבדו את משמעותם. הפרשן סבסטיאן פייפוק אומר, כי המפלגה הנוצרית-דמוקרטית תשקע במאבקים פנימיים על דרכה. בשנים האחרונות אימצה החברה יוצר יוזמות שמאליות כדי להישאר בשלטון, אבל לא ברור כמה זמן זה יחזיק מעמד אחרי מרקל.
אבל בינתיים, התמשכות הסטטוס-קוו של מרקל עלולה להוביל יותר מצביעים לזרועות הקיצוניים מימין ומשמאל. "היציבות הפוליטית בגרמניה יותר פגיעה מכפי שנדמה. כוחות הפופוליזם עולים בצורה משמעותית", כתב יאשה מונק מאוניברסיטת הרווארד. "לממשלה הבאה יהיה קשה כמו לזו הנוכחית לקדם יוזמות ליברליות או לתקן את הבעיות באירופה. למרות שהמשבר נראה באופק, חוסר שביעות הרצון מהסטטוס-קוו עמוק מכפי שרוב המשקיפים סבורים".
