"דחליל ממולא במיתוג"

כאשר הגיעה איוונקה טראמפ לוושינגטון בינואר השנה, היא הבטיחה שתקדיש את כל-כולה למען הנשים העובדות ולטובת סגירת פערי השכר בינן לבין הגברים. לינדי ווסט מלגלגת בניו-יורק טיימס על מה שעשתה טראמפ-הבת בנושא זה, או ליתר דיוק – לא עשתה. איוונקה אמרה שתילחם בסוגיה "אפילו אם זה יהרוג אותה". טוב, אפילו אם זה יגרום לה אי-נוחות. טוב, אבל היא הרבה מאוד עסוקה. טוב, אבל אם יש כבר מדיניות של שקיפות בתחום השכר – היא לכל הפחות לא תתמוך בביטולה. טוב, אלא אם כן אביה ירצה לבטל אותה, כי זה מסתדר עם שניים מהקבעונות הבולטים ביותר שלו: לפגוע בעצמאות הנשים ולחסל את מורשת אובמה. טוב, אבל דונלד טראמפ מן הסתם יציע משהו טוב יותר. זו הרי ההבטחה של איוונקה! מחויבותה של איוונקה למאבק בפערי השכר, אותה לקחה על עצמה מרצונה, הייתה נושא שהעלתה שוב ושוב במהלך מרוץ הבחירות – במיוחד בתגובה לדבריו של אביה על הרגלו לדחוף את ידיו לאיבריהן המוצנעים של נשים. אולם בשבוע שעבר הביעה איוונקה תמיכה בביטול יוזמה של ממשל אובמה, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף באביב הבא, ולפיה קבלנים של הממשל הפדרלי וחברות מעל גודל מסוים יחויבו לחשוף את נתוני השכר המגדריים. היא הסבירה, כי הכוונה הייתה טובה – אבל הדרך לא תניב את התוצאות המקוות. הייתם חושבים שאיוונקה תתמוך ביצירת מסד נתונים שיבסס את הטענות בנושא פערי השכר שהעלתה בלהט כה רב, כותבת ווסט, אבל לא. "היא כל כך שונאת את פערי השכר, עד שהיא לא רוצה לשמוע עליהם", לועגת ווסט. כאשר דונלד טראמפ נבחר לנשיא, בתו הבכורה הוצגה כפרס הניחומים של אמריקה הליברלית: הנה אשת עסקים כמו שהדמוקרטים אוהבים. והיא מילאה את תפקידה בצורה מושלמת, מעמידה פנים שכל כך אכפת לה מקידום נשים – עד שהיא הצליחה להשיג אפילו תשואות לאביה. היו מי שהאמינו לה. אם איוונקה אמרה שהיא נרתעה מהחלטתו של אביה שלא לגייס טרנסג'נדרים לצבא – זה בטח נכון. והיא ודאי צודקת באומרה שאמריקה אינה מקום לנאצים ולדוגלים בעליונות לבנה. היא פשוט שכחה לציין שחלק מהם צעדו בתמיכה גלויה באביה; קורה. ווסט ממשיכה ואומרת בציניות, שבתור אימא עובדת היא יודעת שקשה לדייק בכל הפרטים. בפועל, עוברת ווסט לנימה רצינית, הראיה היחידה שיש לנו למאמציה של איוונקה למתן את הממשל ולאהדתה למטרת ליברליות, היא מילתה-שלה. ולמרבה הצער, מילה של בני משפחת טראמפ אינה שווה הרבה. מי שבאמת רוצה להגן על זכויות נשים, היה נלחם על ביטוח בריאות נגיש ועל הזכות להפיל, היה אכפת לו מלסביות, שחורות, מוסלמיות, יהודיות וכל שאר הנשים הנפגעות מהממשל הנוכחי. מי שדואג רק לחלק מהנשים, לא באמת דואג לנשים. איוונקה טראמפ לא תמלא לעולם את חובתה, צופה ווסט. זה לא התפקיד שלה. היא יותר לוגו מאשר בן אדם, דחליל ממולא במיתוג, יורשת שהפכה לדוגמנית שהפכה לאשתו של מולטי-מיליונר, מעמידת פנים שמטרתה למכור יותר שמלות במותג הנושא את שמה. ואפילו אם באמת אכפת לה – אביה הוא פעוט עקשן ומרדן, שאיש אינו יכול לגבור עליו, אפילו לא בתו. איש מתוך ממשל טראמפ לא יביא איתו בשורת הצלה לעם האמריקני, טוענת ווסט: לא איוונקה טראמפ, לא ג'ארד קושניר, לא רקס טילרסון, לא ג'ון קלי. זהו זה. דוקטרינת טראמפ היא לומר כל מה שעושה לך טוב, ולעשות כל מה שמכניס לך כסף. איוונקה אינה יוצאת דופן; היא סמלית.