לחץ רב מופעל על הממשלה האזורית של כורדיסטן, לבטל את משאל העם על עצמאות החבל המיועד להתקיים מחר (25.9.17) - מוסר מכון המחקר Washington Institute.
ב-15 בספטמבר פרסם הבית הלבן הצהרה בה קרא לביטול משאל העם. חמישה ימים לאחר מכן הודיעה מחלקת המדינה, שארה"ב מתנגדת בחריפות למהלך, וביקשה מהכורדים לבחור בחלופה של דיאלוג מול הממשל המרכזי בבגדד, דיאלוג שיתקיים בהנחיית ארה"ב והאו"ם. אם הכורדים ימשיכו במתווה של משאל עם, נאמר בהצהרה, הדיאלוג לא יתקיים. האו"ם, בריטניה וחברות אחרות באיחוד האירופי חיזקו את עמדתה של ארה"ב, בעוד ששכנותיה של האוטונומיה הכורדית איימו לבודד אותה. ההחלטה נתונה אך ורק בידיו של
מסעוד ברזאני, נשיא האוטונומיה הכורדית. בשל הלחץ הנוכחי, הוא עשוי לדחות את משאל העם או להגביל אותו.
לעת עתה, ברזאני נחוש בדעתו לקיים את משאל העם. הרצון הכורדי לעצמאות נובע מהתסכול מהממשלה המרכזית בבגדד, שברזאני רואה אותה כאנטי-כורדית וכשלוחה של אירן. הכורדים נמצאים כעת בעמדת כוח, לאחר הקרבות נגד דאעש. הפעילות הכורדית הביאה לאחדות והשכיחה את הצרות הפנימיות באוטונומיה, מסביר המכון.
ברזאני חושב שמו"מ לא יצליח למרות זאת, משאל העם הוא עדיין הימור. הוא יכול לסלול את הדרך של הכורדים למדינה, אך הדבר עלול לעלות להם ביציבות היחסית והשגשוג שהצליחו להוציא מעירק הכאוטית. בגלל שברזאני פעל כה רבות לקידום משאל העם, הוא כעת היחיד שיכול להגדיר לה חלופה. בעיניו, החלופה שמציעים ארה"ב והאו"ם לא תוביל לעצמאות.
מעבר לכך, ברזאני מאמין שמו"מ עם בגדד לא יצליח. הוא ציין שוב ושוב את כישלונה של הממשלה בבגדד לקיים את החוקה והמערכת הפדרלית. אולם, גם ברזאני נושא באחריות לכישלון השיחות - אומרים החוקרים. רבים מתומכי משאל העם מודעים לכך שלא ניתן לתקן את היחסים בין האוטונומיה לממשלה המרכזית, לפחות לא במסגרת של עירק מאוחדת. אך החלופות המוצעות לברזאני באות בדיוק לתקן מערכת יחסים זו בנוגע לכסף, נפט וגבולות. אפילו חלק מהכורדים מודים שהתיווך האמריקני זכה להצלחה יחסית בעבר, בעיקר בסוגיות האנרגיה. במקביל, הכורדים מתלוננים על חוסר התקדמות בהסדרת השטחים הנתונים במחלוקת וגם בתקציב המגיע להם מהממשלה המרכזית.
רמת התמיכה שברזאני זוכה לה, מאפשרת לו להמשיך במשאל העם. ההתנגדות למהלך פגעה מאוד ביריביו ורק העצימה את תומכיו. הצבעה בפרלמנט בדבר דחיית ההצבעה יכלה להיות פתח מילוט עבורו, אך הוחלט להמשיך במשאל העם למרות ששתיים מהמפלגות הגדולות החרימו את ההצבעה. מבחינת העולם, ברזאני מאמין כי המערב לא יעניש את האוטונומיה הכורדית על קיום משאל, אך טורקיה ואירן יכולות לגרום לכורדים נזק משמעותי.
הכלכלה של האוטונומיה הכורדית מבוססת על ייצוא נפט דרך טורקיה. בעצרת האו"ם בשבוע שעבר, מתח נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ
ארדואן, ביקורת על משאל העם בזמן שצבא טורקיה קיים תרגיל בגבול הצפוני של האוטונומיה. אירן איימה להפסיק את שיתוף הפעולה הכלכלי והביטחוני עם הכורדים, ולהגביר את הפעילות נגד ארגוני האופוזיציה הכורדים-אירנים בעירק. אירן גם מפעילה לחץ על ממשלת עירק ויחידות הגיוס העממיות, ארגון גג של מיליציות שיעיות. ייתכן שלחץ זה הוביל לביקורת העירקית נגד משאל העם ולמאמצים לפגוע בו.
יכולים לקבוע עובדות בשטח כל הביקורת הזאת, מציין Washington Institute, רק הגבירה את הנחישות הכורדית. ברזאני סומך על דווקא על העובדה שאירן וטורקיה ייפגעו אם יטילו סנקציות על הכורדים. ברזאני גם מאמין, שלא ניתן יהיה להתנגד לעמדה כורדית מאוחדת. אם מדינה כלשהי תעניש באופן חד-צדדי את הכורדים, הוא משוכנע שיבואו לעזרתם. כך למשל, רוסיה הודיעה שהיא תגדיל את השקעותיה באוטונומיה, אם יגבר הלחץ הבינלאומי עליה.
סיבה אחרת לביטחון הכורדי, היא יכולתם לקבוע עובדות בשטח. בדרך זו הפכה האוטונומיה ליצואנית נפט למרות התנגדות הממשלה העירקית. משאל העם יכול גם לחזק את האחיזה הכורדית בשטחי מחלוקת בהם היא מחזיקה, וברזאני מאמין, כי העולם יאפשר לו להמשיך להחזיק בשטחים אלו.
למרות הכול, יש עדיין סיכונים. גם עצירה זמנית של הזרימה צינור הנפט הכורדי תפגע בכלכלתה ותשפיע על ייבוא המזון לאיזור. מעבר לכך, בגדד עדיין שולטת במרחב האווירי מעל עירק, והיא יכולה לעצור את הטיסות באוטונומיה הכורדית. ברזאני השקיע את כל ההון הפוליטי שלו בהצלחת משאל העם.
עדיין ניתן לבטל את משאל העם, אם ברזאני יקבל את אחת החלופות המוצעות לו. מנהיגים כורדים חוששים מחרם בינלאומי, וברזאני מקווה שניתן יהיה להגיע להסכמה עם המדינות השונות, הסכמה שהוא יוכל למסור לעם הכורדי. אפשרות אחרת היא, שברזאני יקיים את משאל העם ויסתכן בעימות עם הכוחות העירקים. דבר זה יכול להתרחש, אם ההשפעה האמריקנית בעירק תדעך לחלוטין. אם משאל העם יתקיים, ארה"ב תיאלץ להקשיח את עמדותיה כלפי הכורדים.
ברזאני יכול גם להקטין את הסיכונים, אם יחליט שמשאל העם יתקיים רק בשלושה מחוזות, ולא בשטחים השנויים במחלוקת. ניתן יהיה לטעון שההצבעה לא תתקיים באזורים אלו, מאחר שמדובר באזורים מועדים לאלימות בשל פעילות המיליציות השיעיות בשבועות האחרונים. השפעתו של תרחיש זה על עתידו הפוליטי של ברזאני לא ברור, מאחר שאזור כירכוכ נותר בלב המחלוקת בין הממשלה הכורדית לממשלה העירקית.
