משאל העם בקטלוניה הוא חלק מהשינוי הכולל שעובר בשנה האחרונה על קווי המתאר של הפוליטיקה האירופית – כותב פייננשל טיימס. השינוי בא על-רקע החובות העצומים של כמה ממדינות היבשת, משבר הבנקים, מיתון, צמיחתן של תנועות אנטי-ממסדיות וההשלכות של משבר הפליטים והמהגרים.
הנשורת נמשכה בשבוע שעבר, עוד לפני משאל העם והתנגשויות הדמים שליוו אותו. אנגלה מרקל אומנם נבחרה בפעם הרביעית לקנצלר גרמניה, אך איבדה חלק מכוחה ומפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" הפכה לשלישית בגודלה בבונדסטג. הנשיא
עמנואל מקרון נשא נאום תקיף בו התווה את עתידו של
האיחוד האירופי, בניסיון להדק את השותפות בין חברותיו. ואחרי אירועים חשובים אלו, הגיעה קטלוניה.
נחזור רגע לגרמניה. הבחירות בשבוע שעבר לימדו, כי אפילו התרבות הפוליטית המתונה במדינה זו אינה חסינה מפני מאבק נגד הפליטים. למרבה המזל, מעיר פייננשל טיימס, מרקל היא מדינאית בקליבר הגדול ביותר. גרמנים ואירופים אחרים סומכים על מנהיגותה בעיתות משבר.
נאומו של מקרון באוניברסיטת הסורבון הציג רשימה מקיפה של הצעות לרפורמות בביטחון, במדיניות ההגירה, בנושאי סביבה ואנרגיה, בחקלאות ובמוסדות האיחוד האירופי. חלפו שנים רבות מאז שהעולם שמע נשיא צרפתי מדבר בכזו מחויבות על חזונו לאירופה. נאומו אומנם התיר ללא מענה שאלות חשובות בנוגע לחיזוקו של גוש האירו כנגד משברים עתידיים, אבל מבחינתו היה מקום להלחיץ את ראשי המפלגות בגרמניה, יומיים בלבד לאחר הבחירות שם.
משאל העם הקטלוני שייך לקטיגוריה שונה לגמרי. אין לו ודאות משפטית ולגיטימיות פוליטית. במקרה הטוב, התגובה של ראש הממשלה מריאנו ראחוי הייתה מגושמת. הוא והמפלגה הפופולרית השלטת גרמו ללא צורך לניכור מצד קטלונים רבים ופעלו בצורה חסרת מעוף. המחדל החל כבר בשנת 2010, כאשר בית המשפט החוקתי של ספרד פסל חלק מהחוק החדש להענקת אוטונומיה לקטלוניה. הממשלה המרכזית פספסה מאז מספר הזדמנויות לניהול מו"מ. אולם מדגיש פייננשל טיימס, זה לא הופך אותה לממשלה דרקונית שרומסת את חלומותיהם של הקטלונים.
יש הבדל תהומי בין מעשי העוול שנעשו כלפי קטלוניה בזמן שלטונו של פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור שמת בשנת 1975, לבין הממשל העצמי והחרות העצמית מהם נהנים תושבי החבל בארבעת העשורים האחרונים. הלאומנים הקטלונים טוענים שהם מדברים בשם כל תושבי החבל, אך זוהי טענה חסרת בסיס. למעשה, אומר פייננשל טיימס, תומכי הפרישה מספרד מוליכים לעבר סדר יום קיצוני המפלג עמוקות את החברה הקטלונית. ואכן, רק 42% מתושבי החבל הגיעו לקלפיות (1.10.17) – ובאופן לא מפתיע, 90% תמכו בעצמאות.
ראחוי זכאי ואף חייב לקיים את החוק, סבור פייננשל טיימס, אך מן הראוי היה שממשלתו תנהג באיפוק כדי שלא לשחק לידי הקיצונים ולתת להם קדושים מעונים. בשלב כלשהו, יהיה חייב להיפתח דו-שיח מחודש בין מדריד לבין הקטלונים – אבל הוא חייב להתקיים על בסיס החוק. הבדלנים מתייחסים לעיקרון הזה בצורה המתנשאת והמבישה ביותר.
