"היכשל במהירות והמשך הלאה". ביטוי זה, המשויך ליזמות בכלל וליזמות ההיי-טק בפרט, נראה תלוש מן המציאות כאשר התנוסס בראש טפסי מועמדות של משרדי עריכת דין אירופיים לדירוג עורכי הדין היצירתיים שמפרסם פייננשל טיימס. אולם העיתון דבק בו: זהו סימן שהמשרדים אכן מתחילים להתנהג כמו עסקים, הוא מסביר.
לעורכי דין קשה לקבל את הרעיון שלכישלון עשוי להיות פן חיובי. מבחינתם, משמעותו של כישלון היא שלא הבינו נכון את החוק ולפיכך התרשלו במילוי תפקידם. אולם מסביר העיתון, משרדי עורכי הדין חייבים להתמודד עם טכנולוגיות חדשות, תהליכים חדשים ומודלים עסקיים חדשים כדי לספק את צרכיהם של הלקוחות. וזה אומר, שהם חייבים להתנסות – וממילא גם לטעות ולפעמים להיכשל.
הרעיון של להיכשל במהירות ואז להמשיך הלאה, מגיע ממה שקרוי "חשיבה עיצובית" – תהליך שמטרתו להפוך בתוך זמן קצר רעיונות לאבות-טיפוס, לנסות אותם על לקוחות פוטנציאליים ולתקן אותם לפני השקתם. כאשר הדגש הוא על המשתמש, הרעיון הזה חל גם על הרבה משרדי עורכי דין, שהם כמובן עסקים מוכווני-לקוח בצורה מובהקת. בנוסף לכך, המשרדים מתחילים להכיר בכך שעובדיהם ואפילו לקוחותיהם עשויים לנסות ולראות מולם כיצד רעיונות עובדים במציאות. המשרד הבריטי לינקלייטרס חיבר את כל 5,000 עובדיו ו-130 מלקוחותיו לרשת המאפשרת להם להציע לו רעיונות. המשרד הספרדי קואטרקסאס משתמש ב"קהל" הפנימי שלו כדי לוודא את יישום תוכניתו האסטרטגית.
המשרדים מבינים שהם חייבים להכניס מידה של דמוקרטיזציה ביזמות שלהם ולהציב אותה בטווח ידם של עובדיהם. זה אומר שלרעיונות של כולם לכל הפחות יש ערך. זהו שינוי תרבותי משמעותי מבחינת המשרדים, מדגיש פייננשל טיימס, שבאופן מסורתי היו מקומות עבודות בעלי היררכיה נוקשה ודירוג ברור של עובדים בכירים וזוטרים.
משרד אלן-אוברי, שתופס את המקום הראשון בדירוג המשרדים היצירתיים, אימץ בדיוק את הגישה הזאת. [מדובר במשרד בינלאומי ענק שמרכזו בלונדון, עם 6,000 עובדים ו-44 משרדים ב-31 מדינות, כולל שלוחה בישראל. מחזורו השנתי הוא 1.25 מיליארד ליש"ט]. המשרד מבצע תוכנית המכונה i2, שמטרתה לעודד את העובדים להשתמש טוב יותר בטכנולוגיה בעבודתם היום-יומית. צוות התוכנית כולל מפתחי תוכנה ומנתחי טכנולוגיה, המסייעים לעובדי המשרד לפתח את רעיונותיהם ולהגיש אותם לוועדה המחליטה אלו מהם יאומצו.
המשרד יצירתי גם בדרג הממסדי: הוא משתף פעולה עם ענקית ראיית החשבון דלוייט – מתחרה אפשרית – בפיתוח תוכנה לביצוע בדיקות נאותות בעסקות גדולות. "אין ספק שמשרדי עריכת הדין החכמים יהיו בעסקי הנתונים; השאלה היא האם זה יחייב אותם להיות גם בעסקי התוכנה", אומר ג'ונתן ברייאן, ראש מחלקת היזמות באלן-אוברי.
החיפוש אחרי רעיונות חדשים וגם תחומי פעילות חדשים, מוביל את המשרדים לשיתופי פעולה עם חברות הזנק העוסקות בהיי-טק משפטי – אם במישור הטכנולוגי ואם במישור הכספי. אפילו סלאטר-מיי, משרד הידוע בכך שהוא מטפל בחברות הגדולות ביותר בבריטניה, מקים מחלקה לטיפול בחברות טכנולוגיה צעירות. כאשר החל פייננשל טיימס לפרסם את הדירוג שלו בשנת 2006, כל שהיה לו לומר על סלאטר-מיי היה שהמשרד מחלק מכשירי בלקברי לכל השותפים בו.
מובן שיש שירותים שרק עורכי דין בשר ודם יכולים לתת, מדגיש העיתון. הצעדים הגדולים קדימה של המשרדים יהיו בדרך שבה יישמו את הטכנולוגיות שכבר ברשותם – החל מניהול פרויקטים טוב יותר ועד לתוכנות עיבוד הנתונים המתקדמות ביותר: המטרה היא לשפר את החוויה הן של הלקוחות והן של העובדים.
