הרחבת השפעתה של אירן במזרח התיכון, באה לידי ביטוי גם בפעילות המיליציות בהן היא תומכת. ברחבי האזור ישנם כוחות שיעים שפועלים בתמיכה אירנית, במטרה להפיץ את האידיאולוגיה השיעית. פעילות נגד אירן, מחייבת בין היתר פעילות גם נגד אותן מיליציות – אומר מייקל נייטס ממכון Washington Institute בעדות בפני בית הנבחרים.
המעורבות האירנית בעירק החלה עוד בימיה הראשונים של הפלישה האמריקנית בשנת 2003. למעשה, הכוחות האמריקנים קיבלו את הכוחות האירנים כחלק טבעי מהנוף העירקי, רק בשל העובדה שאירן נאבקה במשטרו של
סדאם חוסיין שני עשורים.
כוח באדר, שידוע כיום כארגון באדר שחברים בו עד 15,000 לוחמים, עבד תחילה לצד ארה"ב אך תמיד קיבל הוראות ממשמרות המהפכה באירן. כוח באדר וארגונים שונים הקימו לבסוף את כוחות ההתגייסות העממיים, ארגון גג שמכיל כ-40 מיליציות. כיום כוח זה הוא חלק מכוחות הביטחון העירקיים, דבר שמאפשר להם להשתמש בתקציב המדינה להרחבת פעילותם והעצמת כוחם.
בתימן אירן תומכת בכוחות החות'ים, אך מדובר בתמיכה שניתן להגדיר כ"רדודה" ולא ניתן להגדיר את החות'ים כשלוחה אירנית כמו חיזבאללה בלבנון. במקרה הזה, משמרות המהפכה סיפקו לחות'ים את היכולות להפריע לסעודיה ולאיים על הנתיבים הימיים שלה. מאז שהחלה התמיכה האירנית בחו'תים, הם גילו יותר ויותר תחכום. הם השתמשו במזל"ט מתאבד שעולה כמה אלפי דולרים, כדי לפגוע ולהשבית מכ"ם סעודי שסופק על-ידי ארה"ב ושווה מאות מיליוני דולרים. כמו-כן, הם השתמשו בסירות נפץ כדי לפגוע באונייה סעודית, וניסו לפגוע במיכליות דלק בים האדום. אירן גם סיפקה לחות'ים תחמושת רבה וכלי נשק שונים.
אירן גם מתחילה באיטיות להפעיל מיליציות במדינות המפרץ. הפעילות החלה בבחריין במסגרת האביב הערבי, כאשר אירן סייעה למפגינים השיעים. כמו-כן, אירן השתמשה בבחריין כנקודת שיגור לפעילות נגד סעודיה. בשנים האחרונות חלה בסעודיה עלייה בהתקפות בחסות אירנית נגד כוחות הביטחון, התקפות שהלכו והשתכללו.
בריתות, פעולות וקווים אדומים האסטרטגיה הנדרשת לפעילות נגד המיליציות בתמיכה אירנית, אומר נייטס, כוללת שש נקודות מרכזיות.
לפעול נגד אירן במרחבים מרכזיים. אירן תמיד ממלאת חלל ריק, והירידה בתפקידה של ארה"ב במזרח התיכון מאז שנת 2013 העניקה לה הזדמנות פז. ארה"ב חייבת להתחרות ולמלא את החלל, בכל המקומות שבהן אירן יכולה להתרחב. מדובר במעשה בפעילות אמריקנית בעירק, סוריה, תימן, לבנון, בחריין, סעודיה, כוויית ומדינות אחרות. מעל הכל, ארה"ב צריכה לדאוג שלא יקום בדרום סוריה כוח דמוי חיזבאללה שיאיים על ישראל.
לבנות/לתקן/לתחזק בריתות. אירן השקיעה רבות בעשורים האחרונים כדי לחזק את כוחה במרחב, כאשר הדוגמה הבולטת ביותר היא הקמת חיזבאללה. אירן הצליחה משום שנשארה ממוקדת ומחויבת למטרותיה. כעת ארה"ב צריכה לבצע מהלך דומה. ארה"ב צריכה להגביר את תמיכתה הישירה והעקיפה בכוחות שונים באזור. התמיכה צריכה להיעשות גם בקרב כוחות שונים שאולי לא אוהבים את ארה"ב, אבל לא אוהבים גם את אירן.
דוגמה לכך הוא איש הדת השיעי-עירקי מוקתדא א-סאדר, שלא אוהב את אירן באותה רמה שהוא לא אוהב את ארה"ב. מדובר בגורם כוח מרכזי בעירק שיכול לעזור רבות לארה"ב. ארה"ב זקוקה לשיתוף פעולה מצד אירופה, ולכן היא לא יכולה לבטל את הסכם הגרעין ועליה להראות לאירופה שהיא מבינה את חששותיה.
להרחיק את אירן משלוחות אפשריות. האינטרסים של אירן לא תמיד תואמים את האינטרסים של שלוחותיה, אך אותן שלוחות מבצעות את דבריה של אירן משום שהן זקוקות לסיוע. כך למשל, עירק לא רצתה למסד את פעילות המיליציות השיעיות במדינה, אך לא הייתה לה ברירה לאור פעילות דאעש. המדיניות האמריקנית צריכה להיות חיזוק יחסי הממשל של עירק עם מדינות האזור, ובכך להביא לניתוק תלותה באירן.
בתימן ובמדינות המפרץ ההשפעה האירנית עדיין לא עמוקה. הדבר הטובה ביותר לסיים את המלחמה בתימן היא באמצעות דיאלוג, דבר שירחיק את החות'ים מאירן. במדינות המפרץ צריך לדאוג לשיפור ברמת החיים של האזרחים השיעים.
לפגוע בקווי התקשורת האירניים. רבות דובר על הציר היבשתי שמתחיל באירן, עובר בעירק ובסוריה ומסתיים בחופי הים של לבנון. אולם יש להבין שהציר הימי והאווירי לא פחות חשובים. כדי לפגוע בציר היבשתי, ארה"ב צריכה להדק את קשריה עם עירק, ולתמוך במורדים בדרום סוריה ובצפון-מזרחה. הסגר האווירי של מדינות המפרץ הוכיח את יעילותו, וארה"ב צריכה לחשוב כיצד היא מיישמת סגר שכזה גם בלבנון ובסוריה.
בתחום הימי, מדינות המפרץ הצליחו מאוד למנוע מאירן להעביר לתימן דרך הים נשק ותחמושת. ארה"ב צריכה להשקיע יותר במניעת העברות נשק מאירן, כמו גם במניעת הקמת מפעלי נשק של אירן אצל שלוחותיה.
לקבוע לאירן קווים אדומים ברורים וכואבים. ארה"ב צריכה לקבוע קווים אדומים, כדי למנוע מאירן לבצע צעדים שלא רוצים שהיא תבצע. כך למשל, בשנת 2007 אירן הורידה בצורה משמעותית את פעילות משמרות המהפכה בעירק, מהחשש שהם יפלו בשבי האמריקני. אירן רגישה מאוד לאפשרות שתאבד מפקדים בכירים. ארה"ב צריכה לדעת מהן הנקודות הכואבות לאירן ולהכות בהן במידת הצורך. הכי חשוב זה אמינות ונחישות. ארה"ב צריכה להראות לאירן שאם היא תעבור את הקו, ארה"ב תעמוד על שלה ותפגע בה.
לקבוע מי אחראי לנושא השלוחות האירניות. אירן הקדישה עשרות שנים בבניית השלוחות שלה, ולכן ארה"ב צריכה להיות מוכנה להקדיש עשרות שנים כדי לפרק אותן. סוכנויות אירניות רבות מעורבות בנושא, אך ניתן להצביע על אדם אחד שאחראי לתהליכים רבים שהביאו ליצירת אותם שלוחות: מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, הגנרל קאסם סולימאני. השאלה היא, מיהו קאסם סולימאני של ארה"ב שייקח עליו את המשימה. במלחמה נגד דאעש מונה שליח מיוחד מטעם הנשיא לטפל בנושא. אולי אותו דבר דרוש גם כאן.
