חדשות החוץ שוב שולטות בגלי האתר הרוסיים. בקיץ האחרון נדמה היה שהקרמלין הורה לערוצים שבשליטתו לשוב ולעסוק בנושאי פנים, אך התמונה השתנתה בשבועות האחרונים – כותב העיתונאי והחוקר הרוסי מקסים טרודוליובוב במאמר המתפרסם בניוזוויק.
"הטלוויזיה אינה יודעת כיצד לדבר על נושאי פנים", צוטט פקיד בקרמלין בידי הרדיו הרוסי לפני חצי שנה. "לעיתים קרובות אין שום מכנה משותף בין הנושאים הנדונים בטלוויזיה לבין מה שמעניין את הצופים. הקרמלין חושב שצריך לקרב את השניים". מדהים לראות כיצד פוליטיקאים מתלוננים על המצב שהם עצמם יצרו, מעיר טרודוליובוב.
הטלוויזיה הרוסית "חיה" בחו"ל. בימים אלו רוב הסיפורים הם שוב מארצות חוץ – כולל כאלו שלא לגמרי ברור למה הם מעסיקים אותה. הכותרות הראשיות בערוץ הראשון הרוסי ביום שני שעבר עסקו בירי בלאס וגאס, במשאל העם בקטלוניה ובקריסתה של חברת התעופה הבריטית מונרך. קל להבין את הראשון, ואילו את שני האחרים יש לראות על-רקע רוסי ספציפי.
למה מדברים על קטלוניה לאחרונה התמוטטה חברת התעופה הרוסית VIM Avia, תוך שהיא מותירה 80,000 רוסים תקועים ברחבי העולם. הבעיה של רוסיה היא, שלא מדובר בקריסה מבודדת. דיווח עיתונאי ראוי עליה היה שם אותה בהקשר של פשיטות רגל נוספות, ההולכות ונעשות נפוצות ברוסיה. בחודש שעבר נפלו שני בנקים חשובים, Otkritie ו-B&N Bank, וסמוך לנפילה של חברת התעופה קרסה גם רשת המזון המהיר Hospitality Planet. בנקים פרטיים, חברות תעשיה, רשתות מסחר, מלונות ורשתות מסעדות נופלים בקצב מפחיד, כותב טרודוליובוב.
הכלכלן גרגורי אוסטפקוביץ הסביר לאחרונה מה הבעיה: "במשברים קודמים קמו חברות חדשות שהחליפו את אלו שנפלו; זה לא קורה הפעם. כעת, בכל המגזרים, מספר החברות הנופלות גדול ב-35% ממספרן של החדשות. רוב החברות מסבירות את קשייהן בהעדר מימון, ומחציתן אומרת שהאשמה נעוצה באווירה הכללית של חוסר ודאות. הם לא מבינים מה לא בסדר בכלכלה הרוסית".
דיווח של כל האירועים הללו בהקשר הנכון, יחייב דיון רציני על מצב הכלכלה הרוסית, על השפעת העיצומים המערביים ועל יעילות המדיניות הכלכלית של מוסקבה. אבל כאשר משווים את קריסתה של חברת תעופה רוסית לזו של חברה בריטית – הסיפור שונה לחלוטין. זה אומר שניהול עסק הוא עניין מסוכן, אפילו בבריטניה; זה אומר שסדנא דארעא חד הוא.
סיפור משאל העם בקטלוניה חשוב עוד יותר בהעברת אותו מסר, טוען טרודוליובוב. דיון על בדלנות ברוסיה עשוי להיחשב לפשע, אבל אותו סיפור כאשר הוא מתרחש בחו"ל – שווה דיווח בעיני הטלוויזיה הרוסית. זה גם מה שקרה כאשר נערך לפני שלוש שנים משאל עם בסקוטלנד בשאלה האם להיפרד מבריטניה. באותה שנה סיפחה רוסיה את חצי-האי קרים, בהתבסס על משאל עם שתקפותו הייתה מפוקפקת, בלשון המעטה; האו"ם קבע מאוחר יותר שאין לו משמעות ושחצי-האי עודנו חלק מאוקראינה.
משאל העם הסקוטי היה מתנה משמים לתקשורת הרוסית. הצופים הוזמנו לצלול למעמקי הקשרים הסבוכים בני מאות השנים בין סקוטלנד לאנגליה, ושמעו דיונים מלומדים על זכותם של עמים להגדרה עצמית. וכמובן, "עיתונות עממית" שאורגנה היטב בידי מנהלי הערוצים הרוסיים, פעלה להפליא ברשתות החברתיות.
מאז הבין טרודוליובוב, הוא מעיד על עצמו, שסיפורים ממקומות מרוחקים יכולים לשמש ככלי מצוין לקידום אג'נדה פוליטית מקומית לקהל שאינו מודע למתרחש. ההתרחשויות בקטלוניה מחזקות את הסיפר (הנרטיב) הרוסי בדבר בדלנות גוברת במערב. פוליטיקאים רוסים יודעים כיצד לנצל את הסיפור הזה שוב ושוב; הם מומחים בכך.
אבל זה ישתנה לקראת הבחירות לנשיאות רוסיה שיתקיימו בשנה הבאה, צופה טרודוליובוב. פוטין, הצפוי להכריז בקרוב על מועמדותו לקדנציה רביעית, יצטרך לדבר על נושאי פנים: הכלכלה, בתי הספר, ובתי החולים. ואילו מפיקי הטלוויזיה, שלמדו היטב כיצד לסקר את סקוטלנד וקטלוניה, יצטרכו ללמוד כיצד לסקר את ארצם שלהם.
