סיפורם של בני הרוהינגיה הוא סיפור טרגי של רדיפה מתמדת, דחיקה לשוליים והגירה המונית. במיאנמר, הידועה יותר בשם בורמה, אוכלוסייה זו מונה כמיליון בני אדם, מהם שוללים זכויות כמו אזרחות וקניית קרקע. בתקופה האחרונה הרוהינגיה שוב מופיעים בכותרות מסיבות לא טובות.
בחודש שעבר, קבוצות מורדים רוהינגית בשם צבא הישועה של ארקן רוהינגיה (ARSA), תקפה מתקנים של כוחות הביטחון במיאנמר בתגובה על הדיכוי המתמשך של בני עדתם. בתגובה, כוחות הביטחון פתחו במתקפה אכזרית ולא מידתית נגד הרוהינגיה. כוחות הביטחון פעלו במדיניות של אדמה חרוכה, כאשר שרפו עשרות בתים והחריבו כפרים שלמים. האירוע תואר על-ידי אישים שונים, ביניהם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, כטיהור אתני.
במיאנמר שולטת כיום אונג סון סו צ'י, פעילת זכויות אדם שזכתה בעבר בפרס נובל לשלום. ביקורת רבה נמתחה עליה, בכך שהיא לא מסייעת לרוהינגיה. זוכי פרס נובל אחרים פנו אליה שתפעל, אך ללא הועיל. נראה, כי מרגע שעברה מפעילת זכויות אדם למנהיגת מדינה שמחזיקה רגשות אנטי-רוהינגיה חזקים, המוסר שלה השתנה – כותב מייקל קוגלמן ממכון המחקר וילסון סנטר.
בני המזל הצליחו להימלט לבנגלדש השכנה, שהיא אחת המדינות העניות ובעלות צפיפות האוכלוסין הגדולה ביותר באסיה. בירתה של בנגלדש, דאקה, היא העיר הצפופה ביותר בעולם, כאשר מתגוררים בה למעלה מ-17.5 מיליון בני אדם בשטח של 270 קמ"ר. לפני ההגירה ממאינמר חיו בבנגלדש 500,000 מבני הרוהינגיה במחנות צפופים ומזוהמים. כעת אומרת ממשלת בנגלדש, כי בעקבות ההגירה וחוסר המקום, בכוונתה לשלוח עשרות אלפי פליטים לאי בודד שפגיע מאוד לשינויי אקלים, מוצף באופן קבוע בתקופת המונסון ושודדי ים פועלים בקרבתו.
בבנגלדש שולטת מפלגת ליגת אוואמי (Bangladesh Awami League), מפלגה חילונית מובהקת שפועלת נגד האופוזיציה המוסלמית. הממשלה האשימה פעמים רבות את האופוזיציה בביצוע פיגועים במדינה. למעשה, פריחת הטרור בבנגלדש בשנים האחרונות, היא פרי עמלם של ארגוני טרור מקומיים, חלקם מקושרים לאל-קאעידה ודאעש – מציין קוגלמן.
בחודשים האחרונים דווח בתקשורת המקומית, כי ארגוני טרור פקיסטנים גייסו מספר פעילים בני הרוהינגיה בבנגלדש. לאחרונה דיווח המודיעין ההודי, כי ארגון טרור פקיסטני ניסה לגייס פליטי רוהינגיה בהודו. הממשלה ההודית השתמשה בטיעון זה, כדי לסלק את בני הרוהינגיה שנמצאים בשטחה. יש לציין, מדגיש קוגלמן, כי בני הרוהינגיה פועלים בארגון ה-ARSA, אך אין עדויות לכך שהם נוטלים חלק בפעילותם של ארגוני טרור אחרים באזור. למרות זאת, בני הרוהינגיה הנכנסים לבנגלדש יכולים להפוך לשעירים לעזאזל של הממשלה המקומית, שמנסה להציג קו פעולה קשוח יותר נגד טרור.
למרבה ההפתעה, יש כאן פתח לתקווה. בתקופה האחרונה ממשלת בנגלדש הייתה תמימת דעות במספר נושאים עם האופוזיציה המוסלמית. בינואר הוחלט על פרסום ספרי לימוד חדשים, עם פחות חומר של סופרים לא מוסלמים. במקרה אחר, קבוצה מוסלמית ביקשה להזיז מאזור בית המשפט העליון בדאקה פסל הדומה לפסל החרות, בטענה שהדבר פוגע באיסלאם. הפסל הוזז והוחזר, אך למקום פחות בולט.
פעילות זו של ליגת אוואמי הוא כנראה מהלך פוליטי. בתחילת 2019 אמורות להתקיים בחירות במדינה, והמפלגה רוצה לזכות בקולות השמרנים הדתיים, שרבים מהם חשים בניכור למפלגה לאור יחסה לאיסלאם. דבר זה יכול להיות לעזר לרוהינגיה: הממשלה יכולה לזכות ביותר קולות, אם תסייע לפליטים ממיאנמר. ראש ממשלת בנגלדש, הסינה ואזד, ביקרה לאחרונה במחנות הפליטים שלהם. באופן די מרשים, למרות הטענות שהממשלה תשלח מבני הרוהינגיה לאי בודד, הממשלה גם אמרה שתספק להם אדמות, דבר שהוא מחווה עצומה. כמו-כן, ממשלת בנגלדש היא היחידה שהתייחסה למה שקורה לרוהינגיה כרצח עם.
מצד שני, מדגיש קוגלמן, אסור להפריז בתקווה זו. בני הרוהינגיה היא קהילה שנאבקת להשגת קרקעות, חינוך ואפילו צורה בסיסית של כבוד. מצבה לא ישתנה בן-לילה. מעבר לכך, ברגע שהעולם יפסיק להתעניין בהם, ממשלת בנגלדש יכולה לבטל חלק מהמחוות שלה. למרות זאת, גם מאמצים אלו מהווים שיפור משמעותי בחיי הרוהינגיה.
בעולם אידיאלי, שיקולים הומניטריים היו מספיקים כדי לשכנע מדינות שונות לסייע לרוהינגיה. אך המציאות היא, שהומניטריות לבדה לא מספיקה. למזלם של הרוהינגיה, הנסיבות הפוליטיות בבנגלדש כיום עשויות להעניק לממשלה תמריץ להושיט להם יד אחרי כל כך הרבה זמן.
