הרחבת העיצומים האמריקנים על אירן, כאשר הנשיא
דונלד טראמפ הודיע שיחולו גם על משמרות המהפכה, תשפיע במישרין על כלכלת המדינה בשנים 2022-2018 – צופה יחידת המחקר של אקונומיסט. האפשרות שארה"ב תנטוש את הסכם הגרעין ותטיל עיצומים נוספים על אירן, מוסיפה לאי-הוודאות בסביבה העסקית במדינה – אשר צפויה להרחיק משקיעים, לחזק את הקיצוניים בטהרן ולהקשות על הנשיא עלי רוחאני לבצע רפורמות.
ארה"ב כבר הטילה עיצומים על מימון למשמרות המהפכה, אך הכרזתו של טראמפ לפיה מדובר בארגון תומך טרור מאפשרת להרחיב אותם. הוא גם הטיל עיצומים על שלוש ישויות הקשורות למשמרות: חברת התקשורת פנאמוז', חברת ההנדסה רפטסאן-ארתבאט וחברת התעשיה שהיד אבמולהודה.
אקונומיסט צופה, כי בטווח הקצר ההשלכה המשמעותית ביותר של נאום טראמפ תהיה נפילה בשער הריאל האירני. מאז תחילת השנה היה השער יציב – 32,400 ריאל לדולר; יום לאחר נאומו של טראמפ בחודש שעבר נרשמה נפילה של 5.4% ל-34,156 ריאל. הירידה נמשכת מאז וצפויה להימשך כאמור בעתיד הקרוב – לפחות כל עוד טראמפ שוקל האם לפרוש מהסכם הגרעין.
ירידות אלו מציבות סימן שאלה משמעותי בפני שלטונות אירן בבואם לתכנן את המדיניות המוניטרית של 2018. הבנק המרכזי הוריד בספטמבר את הריבית על פקדונות לשנה מ-23% ל-15%, אך ריבית נמוכה מפחיתה את המשיכה של הריאל בזמן בו הוא זקוק לכל תמיכה שיוכל לגייס. המצב הכלכלי והפוליטי גם מגביר את הלחצים האינפלציוניים, ומדיניות מוניטרית משחררת עלולה להחמיר אותם.
אירן הצליחה למשוך השקעות בינלאומיות נכבדות מאז החתימה על הסכם הגרעין והסרת רוב העיצומים בינואר 2016, וחלק מאותם משקיעים כבר הבהירו שלא ייסוגו למרות נאומו של טראמפ. הסיכויים מהשקעות בשוק האירני הם ניכרים, ולכן צופים מומחי אקונומיסט שחברות ומדינות יחפשו דרך לעקוף את העיצומים האמריקניים אם הללו יחודשו. השגת מימון בינלאומי לפרויקטים כאלו תמשיך להיות האתגר המרכזי, בהתחשב במרכזיותה של ארה"ב בתחום הפיננסי, ולכן יהיה יתרון לחברות הממומנות בידי ממשלותיהן – רוסיות וסיניות, למשל.
הרחבת העיצומים על משמרות המהפכה תהווה מכשול נוסף, לא רק למשקיעים אלא גם לרוחאני. הוא נבחר שוב בחודש מאי השנה אחרי קמפיין שהתמקד בהישגיו הכלכליים ושהבטיח ליישם רפורמות כלכליות שיגבירו את השקיפות ואת היעילות ויפחיתו את השחיתות – וגם להפחית את המעורבות של משמרות המהפכה בכלכלה האירנית. זו הייתה משימה קשה מלכתחילה, בהתחשב בתמיכה לה זוכים המשמרות מהממסד הדתי ועומק אחיזתם בכלכלה. אבל כעת המדינה מתאחדת מאחורי המשמרות כנגד טראמפ, ולכן רוחאני צפוי להאט את הרפורמות.
גם בטווח הארוך ייפגע רוחאני, אשר יתקשה להיאבק בקיצוניים שהזהירו שלא ניתן לסמוך על ארה"ב בנוגע להסכם הגרעין, ואשר נאלץ – לפחות זמנים – ליישר קו עם משמרות המהפכה. המגמה הזאת צפויה להימשך, עם החרפת הרטוריקה האנטי-אמריקנית מצד הממסד האירני. עם זאת, בטווח הקצר מעמדו של רוחאני לא נפגע משמעותית. הוא יוכל כעת לרצות את הממסד הדתי בהקצנת התבטאויותיו כלפי ארה"ב, תוך הישענות על תמיכתם של יתר החתומים על ההסכם ואולי אף להרחיב את היחסים איתם.
התמונה תהיה שונה בטווח הארוך, צופה אקונומיסט. אם ההשקעות יהיו נמוכות מתחזיות הממשלה בשל החשש מפיצוץ הסכם הגרעין, יואט קצב יצירת המשרות והאבטלה – שהגיעה אשתקד ליותר מ-12% - תישאר גבוהה במקום לרדת לאיטה. בהקשר הזה יגבר הלחץ על רוחאני, ומועמד קיצוני עשוי לזכות בבחירות לנשיאות ב-2021 ולהשיב את המדינה לאחור בתחומים רבים ואף לחדש בצורה גלויה את פרויקט הגרעין. מה שכן משחק לטובתו של מועמד מתון הוא הדמוגרפיה של אירן: הצעירים ומי שמתגוררים מחוץ לערים הולכים ומתרבים – והם התומכים העיקריים של הרפורמות. לכן, בשלב זה לא צופה אקונומיסט ניצחון של מועמד קיצוני – אלא אם עסקת הגרעין תקרוס כליל.
