שבדים דנים בהכנסותיהם בגילוי לב שהיה מעורר חלחלה בקרב בריטים או אמריקנים – והסיבה פשוטה: כל אחד יכול להתקשר לרשות המיסים המקומית ולקבל את הפרטים של כל אחד אחר. שקיפות כזו יכולה להוות כלי חשוב נגד אפליה, טוען אקונומיסט: כאשר האקרים פרסמו אימיילים של בכירים בסרטי סוני, התברר ששחקניות משתכרות הרבה פחות משחקנים.
אולם מחוץ למדינות סקנדינביה נתקלת השקיפות בהתנגדות קשה.
דונלד טראמפ ביטל לאחרונה כללים מימי
ברק אובמה, אשר דרשו מחברות למסור יותר פרטים על השכר לרגולטורים הנאבקים נגד אפליה. גם אלו שמתנגדים פחות מטראמפ לאור המחטא של השמש, רואים בפרסומם של נתונים כאלו משום פגיעה בפרטיות. אקונומיסט טוען שחבל שכך: למרות חוסר הנוחות שהשקיפות עלולה לגרום, מן הראוי לפרסם יותר נתונים.
יש טיעון כלכלי פשוט וברור בעד פרסום נתוני השכר. משכורת היא מחיר, ושווקים מתפקדים בצורה הטובה ביותר כאשר המחירים ידועים. נתוני שכר גלויים יאפשרו לקבל החלטות טובות יותר בנוגע לכישורים ולמקומות עבודה. עם זאת, נסיונות בשקיפות מונעים לרוב בשל בעיות של אפליה ולא במטרה להגביר את היעילות בשוק העבודה – ולא תמיד הם משיגים את מטרתם.
המעסיקים נוטים להתנגד לשקיפות, מסיבות מובנות. לחברות קל יותר לנהל מו"מ כאשר הן יודעות טוב מאשר עובדיהן. חשיפת פערי ההשתכרות עלולה לפגוע במורל של מי שמשתכרים פחות מעמיתיהם. אולם ממשיך אקונומיסט, השקיפות יכולה גם לתקן דעות מוטעות ולהראות לעובדים שהם טועים בנוגע לתשלומים שמקבלים עמיתיהם. מידע טוב יותר משנה התנהגות: עובדים בשכר נמוך יחפשו משרות מכניסות יותר ותגדל הדרישה לשוויוניות.
השקיפות עלולה הייתה לאיים על התפקוד של הכלכלות הקפיטליסטיות אם אנשים היו מתנגדים לפערי שכר, אבל הם לא מתנגדים – כאשר מסבירים להם את הסיבה לפערים אלו. למשל: מחקר שנערך בהודו בשנת 2015 העלה, כי המידע על השכר פגע במורל והוריד את התפוקה – אבל לא כאשר העובדים קיבלו מידע על ההבדלים בינם לבין עמיתיהם.
עם זאת, בכלכלה המודרנית לא תמיד קל להסביר את ההבדלים. תיאוריה פשטנית אומרת, שעובדים משתכרים בהתאם לתפוקתם, ושקיים יחס הפוך בין רמת השכר לבין רווחי המעסיק. אולם קל לדעת כמה חולצות מייצר כל פועל; אבל מהי התרומה של כל אחד מחברי הצוות שפיתחו תוכנה במשך שנים? לכן, הניסיון לקשור בין תרומה נראית לעין לבין השכר, עלול להיות מטעה ולהוביל עובדים להתמקד בפעולות אותן קל למעסיקיהם לראות – על חשבון פעולות חשובות יותר.
זאת ועוד: לעיתים קל להצדיק את פערי השכר. עובדים מיומנים עלולים לאיים שיעזבו וכך לקבל שכר גבוה יותר. הם משרתים את הכלכלה בכך שהם מעודדים עובדים צעירים לפתח כישורים המצויים במחסור – בתנאי שיידעו כמה ישתכרו בתמורה. אבל הקושי לראות את התפוקה מאפשר לגורמים נוספים להשפיע על השכר, גורמים כמו פוליטיקה משרדית, אפליה או פשוט נטייה להשתיק עושי צרות על-ידי העלאת שכרם.
לא כל מדינה מתאימה לשקיפות קיצונית כמו ארצות סקנדינביה, וגם הן הבינו שהלכו רחוק מדי: בשנת 2014 אסרה ממשלת נורבגיה על ביצוע חיפושים אנונימיים במערכת המידע של רשות המיסים. עם זאת, מסיים אקונומיסט, יותר פתיחות בנוגע לשכר יכולה לשפר הן את ההגינות והן את התפקוד של הכלכלה. כאשר הנתונים גלויים, הבעיה היא של החברות שאינן יכולות להסביר אותם.
