בתחילת דצמבר אמור להיערך כנס אפריקה, בו יפגשו פוליטיקאים, משקיעים ויזמים וינסו למצוא דרכים להאצת הפיתוח והשירותים המסחריים ביבשת. טכנולוגיה אחת שתעמוד במרכז השיח היא טכנולוגיית המזל"טים – מדווח מכון ראנד.
המזל"טים אינם יעילים רק לביצוע משימות צילום ומעקב, משלוחים או הפיכתם לנשק. פחות ידוע הוא הפוטנציאל שלהם במקומות מתפתחים, בעיקר באפריקה, כדי לשנות את התשתית העירונית והכפרית ולשפר את התפוקה החקלאית. מחקר הציג את יכולתם לקדם פעילות רפואית ולסייע למדינות באפריקה לטפל בבעיות תשתית, להפחית עלויות פיתוח ולחזק את החקלאות.
מאז 2015 ביצעו חברות כמו
אמזון, גוגל, UPS ועוד ניסויים בשליחת חבילות על-ידי מזל"טים. בעתיד מזל"טים יכולים להגדיל או להחליף ציי משאיות - דבר בעל השלכות חשובות על צריכת אנרגיה, ניהול תעבורה אווירית, פקקים ודפוסי צריכת שירותים ומוצרים. במקומות אחרים, מזל"טים נתפסים כפתרון אפשרי לבעיות תשתית, במיוחד באפריקה. לדעת מומחים שונים, ענף המזל"טים יכול להוות עד 15% ממגזר התחבורה באפריקה בעשור הבא.
בשנת 2014, 54% מאוכלוסיית העולם התגוררו בערים. בארה"ב 98% מהשטחים מסווגים ככפריים, אך מתגוררים בהם רק 25% מהתושבים. באפריקה התמונה שונה לחלוטין. באתיופיה, למשל, 87% מהאנשים מתגוררים באזורים הכפריים. אזורים אלו פחות מפותחים וקשה יותר להגיע אליהם. משלוח על-ידי מזל"ט יכול לפתור בעיה זו, וכך ניתן יהיה להביא לתושבי אזורים אלו כל דבר - מקניות ברשת ועד ציוד רפואי.
היתרונות הם עצומים. העדר התשתיות הם אתגר עצום להתפתחות היבשת. לפי הבנק העולמי, אפריקה תצטרך להשקיע 75 מיליארד דולר כל שנה בפיתוח תשתיות ותחזוקן. השקעה במזל"טים יכולה למלא את הצורך האזורי ביעילות רבה יותר ובעלות נמוכה יותר.
כאמור, אומר מכון ראנד, למזל"טים יש שימושים רבים. באפריקה הם משמשים גם לחקלאות, מיפוי וסקירה, קביעת גבולות לקרקעות, העברת ציוד חרום ושימור חיות הבר. הגישה לקרקע היא חיונית לביטחון ולפרנסתם של תושבי אפריקה. אולם, רק 10% מהקרקעות הכפריות באפריקה ממופות, מה שמציב מכשול עצום לפיתוח. ניתן להשתמש במזל"טים כדי להאיץ את תהליך רישום הקרקעות ולהקל על המצב. אפילו מזל"טים פשוטים יכולים לשפר במידה ניכרת את השיטות המסורתיות של רישום קרקעות, כגון בדיקה פיזית בשטח, שימוש במטוסים מאוישים או בצילומי לווין. פיילוט בנושא נעשה בשנת 2016 בטנזניה, וזכה להצלחה מרובה.
עד כה, שימוש במזל"טים לצורכי חקלאות נעשה רק על-ידי חברות גדולות במדינות מתועשות. הפחתת העלויות, הקטנת הגודל ופישוט המורכבות של מזל"טים יכולים להציע לחקלאים באפריקה יותר מאשר בדיקות קרקע. הדבר יאפשר להם לעקוב מרחוק אחרי היבול, להעריך את מלאי היבול, להדביר מזיקים ועוד.
הפעלת מזל"ט באפריקה עומדת בפני אתגרים שונים, כגון אתגרים טכנולוגיים, כלכליים, חברתיים וחוקתיים. אם לדוגמה משתמשים במזל"ט שמופעל בסוללות, הן מספיקות לו לטיסה של עד 40 דקות. הוספת משקל משפיעה על יעילות המזל"טים, ולכן הם חייבים לשאת איתם סוללות נוספות. הטענה מהירה וקיבולת גבוהה של סוללות מסייעות, אך עדיין יש צורך בתכנון התשתית הדרושה לשם כך. כמו-כן, העדר ידע טכנולוגי ישפיע על צמיחת הענף באפריקה.
השימוש במזל"ט מעורר גם התנגדות ודאגה מבעיות ביטחון, זיהום רעש ונזק לרכוש. למזל"טים יש גם סטיגמה בחלקים מסוימים בעולם, שרואים בהם ככלי נשק או כאמצעי לרגל אחרי אנשים. אבל הניסיון בטנזניה הראה שלמזל"טים יש גם הקשרים חיוביים וניתן לשפר את הדימוי שלהם. ב-26% ממדינות אפריקה יש רגולציה בנושא מזל"טים. עיקר השימוש בהם הוא מעקב אחר צמיחת יבולים, אך הוא עדיין לא צבר תאוצה בחקלאות באופן כללי. הכדור נמצא כעת בידי הפוליטיקאים, שיכולים לקדם את הנושא.
