שחרור העיר אבו-בוכמאל מידי דאעש, ביחד עם ההצלחות של כוחות הביטחון בעירק נגד הארגון, מסמלים את קריסת הח'ליפות של המדינה האיסלאמית. אובדן הערים בגבול סוריה-עירק, מביא לכך שדאעש שוב לא שולט במרכזי אוכלוסייה באף אחת מהמדינות. זהו ההפך הגמור ממה שהיה לפני שלוש שנים. אז שלט דאעש בשטחים נרחבים, הטיל מיסים על האוכלוסייה וניצל את משאבי הטבע המקומיים. ההתפתחות האחרונה נגד הארגון היא אכן סיבה למסיבה - אומרים מומחי Foreign Policy.
כעת ניתן לשאול, האם התבוסות של דאעש הן האפילוג או אמצע הסיפור. למרבה הצער, דאעש הוכיח בעבר את היותו יריב גמיש בעל יכולות הסתגלות, שלבטח לא יעלם בשקט לתוך הלילה. במקום זאת, הארגון יעבוד קשה בחודשים הקרובים כדי להשאיר את המותג שלו בחיים, כנראה באמצעות שילוב של מספר פעולות, צופה המכון.
ראשית, ותיקי הארגון ייסוגו למערב עירק מצד אחד ולמזרח סוריה מצד שני. בנקודה זו יחכו לוחמי הארגון ויראו את ההתפתחויות הפוליטיות בשתי המדינות, בדגש על פיתוח האזורים המשוחררים. במהלך ההמתנה, לוחמי הארגון עלולים לתקוף את כוחות הביטחון ומרכזים עירוניים, כדי להזכיר לכולם שדאעש עדיין חי ובועט.
שנית, לדאעש עדיין יש שלוחות ברחבי העולם בנוסף לתומכים רבים. סביר להניח שהארגון יעמיק את הקשר המבצעי עם שלוחותיו ותומכיו. נכון לעכשיו ישנה התמקדות במרכז לוב ובדרומה, במקביל לפריסה של דאעש בדרום-מזרח אסיה. לא ניתן לשכוח את הלוחמים החוזרים של הארגון, שחלקם ינסו לבצע פיגועים בארצות מוצאם.
לבסוף, דאעש ינסה לשנות את הנרטיב הציבורי שלו, תוך שימוש בכל במה אפשרית כדי לחזק את המסר המרכזי שהמאבק חייב להימשך. למרות שהח'ליפות כבר לא קיימת, תומכי הארגון צריכים לבצע פיגועים.
כדי להתמודד עם התוכנית של דאעש, יש לפעול נגד אתגרי הארגון בטווח הקצר והארוך. בטווח הקצר, יש להגביר את התמיכה במאמצי השיקום בעירק ובמזרח סוריה, בדגש על מהלכים להעצמת האוכלוסיות הסוניות המקומיות ולשכך את חששותיהן מהשליטה השיעית: ללמוד על מהלכי ההקצנה של מחבלים, ולהכין תוכניות סיכול בהתאם; להעמיק את שיתוף הפעולה המודיעיני ברמה המדינתית והבינלאומית במסגרת התמודדות עם הלוחמים החוזרים.
צעדים אלו מועילים רק לטווח הקצר. כדי למנוע את שיקום דאעש לטווח הארוך, יש לפגוע בתנאים הבסיסיים שהביאו להופעתו של הארגון. ניתן לראות מהלכים בנושא דווקא בסעודיה, שם נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן הניע רפורמות לקידום האיסלאם המתון במדינה. מהלך זה, ביחד עם התחייבות לא לייצא את הווהאביזם, הוא משמעותי במניעת ההקצנה הגלובלית ומקטין את מאגר המגויסים לדאעש.
באופן דומה, כדי לערער את המשיכה הסונית לדאעש, יש למצוא דרך לחיזוק המתונים השיעים באירן. למעשה התקווה הטובה ביותר לנושא היא נשיא אירן, חסן רוחאני, שמייצג את המתונים במדינה. פעולותיה של ארה"ב נגד אירן מחזקות את הקיצוניים במדינה, מתריע המכון. דאעש משתמש בהתחזקות הזאת כדי להפחיד את הסונים, ולגרום להם להתגייס לשורותיו בתור המגן האמיתי מפני השיעים. לכן חיזוק המתונים הוא דווקא קריטי במלחמה נגד דאעש.
כדי לשחוק עוד יותר את מאמצי דאעש והשפעת הארגון לטווח הארוך, ארה"ב והמערב צריכים לפתור את המצב במספר מדינות, בדגש על תימן ולוב. דאעש ניצל את חוסר היציבות במדינות אלו כדי להרחיב את השפעתו. לכן פתרון המצב במדינות אלו ואחרות באמצעות הפחתת האלימות, שיפור התנאים ההומניטריים וחיזוק הממשל המרכזי, יביא לצמצום פעילות הארגון.
צמצום פעילות דאעש, הוא הצלחה אמיתית לשני הממשלים האמריקנים האחרונים. הדבר מוכיח מה אפשר להשיג באמצעות אסטרטגיה מחושבת היטב וניצול אופטימלי של המשאבים. הדבר גם מראה מה ארה"ב יכולה להשיג בתיאום הדוק עם שותפותיה והתנגדות לדחף לפעול נגד דאעש בצורה עצמאית. כדי לקבוע האם מדובר בהצלחה רגעית או נקודת מפנה ממשית, יש לראות את ההחלטות בחודשים הקרובים, בדגש על ההחלטות להתמודד עם האתגרים שהביאו לעליית דאעש מלכתחילה.
