הרצון להכריז על הבסת דאעש חזק ביותר, מאז שהארגון נסוג מהערים מוסול וא-רקה. אך אסור להיות שאננים, כותבים פטריק ג'ונסטון וקולין קלארק ב-Foreign Policy. דאעש כבר חושב על התארגנות מחדש, כאשר הפיליפינים על הכוונת. למרות שמדובר במדינה רחוקה מאוד ממקום הולדתו של הארגון במזרח התיכון, שלוחת דאעש במדינה הספיקה לכבוש למשך שלושה חודשים את רוב העיר מאראווי.
לפיליפינים יש היסטוריה ארוכה של מיליטנטיות איסלאמית, עוד משנות ה-70 כאשר חזית השחרור הלאומית של מורו נאבקה בממשלה על אוטונומיה גדולה יותר. הפיצולים בארגון הולידו בשנת 1984 את חזית השחרור האיסלאמית של מורו, שהתקיימה בעצימות נמוכה בדרום הפיליפינים. בתחילת שנות ה-90 הוקם ארגון אבו סיאף, שיצר קשר עם אל-קאעידה וקבוצות מיליטנטיות איסלאמיות אחרות באזור.
דאעש נכנס מאוחר לאזור הפיליפינים. לארגון היה רק עניין מוגבל בו לפני 2016, כאשר הח'ליפות שלו במזרח התיכון כבר הייתה בבעיות. מעבר לכך, בזמן שקבוצות רבות נשבעו אמונים לארגון, דאעש לא הגיב ולא הודה שיש לו שלוחה בפיליפינים. ביוני 2016 דאעש הודה בקיום קשרים עם ארגונים בפיליפינים, אך לא מדובר היה בשלוחה רשמית של הארגון. יש גם את הצד השני, שבו מעט אזרחים זרים מדרום ודרום-מזרח אסיה הצטרפו לדאעש. לפי הערכות שונות, 1,600 אזרחים מאזור זה הצטרפו לדאעש, שהם 5% בלבד ממספר הלוחמים הזרים של הארגון שהוערך ב-30,000.
למרות תשומת הלב המועטה, הצליחו תומכי דאעש בפיליפינים לכבוש את רוב העיר מאראווי. הם החזיקו בעיר למשך שלושה חודשים, הישג מרשים עוד יותר בהתחשב בכך שבכוחות הביטחון היו כאלו שאומנו על-ידי ארה"ב, ולפי דיווחים שונים גם היו כוחות אמריקנים בשטח.
למרות שאותם תומכים מעולם לא הוגדרו כשלוחה רשמית של הארגון, ישנם קשרים אידיאולוגיים חזקים שהורחבו למשהו ממשי יותר. לפי הדיווחים, אותם תומכים קיבלו 2מיליון דולר מהנהגת דאעש בעירק ובסוריה, כדי לסייע להם במאבקם. הפעילות של תומכי דאעש בפיליפינים תואמת את המטרות של הארגון, כאשר הוא מבקש לנצל מתחים עדתיים ודתיים. מתח שכזה קיים בפיליפינים בין המוסלמים שבדרום לנוצרים שבצפון.
המצב בשטח לא ברור היום, מציינים ג'ונסטון וקלארק. נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, הכריז על מאראווי כמשוחררת באמצע אוקטובר, יום לאחר שכוחות הביטחון הרגו את שני מנהיגי המחבלים הבולטים בעיר. אולם, חוסר הביטחון והמשבר ההומניטרי יהוו אתגר משמעותי לשיקומה של מאראווי, והקיצוניות בקרב האוכלוסייה צפויה להתעצם לאור פעילות הממשלה. כמו-כן, ישנו חשש שדוטרטה הפריז במספר המחבלים שנהרגו כדי להכריז על שיחרור מאראווי, דבר שלמעשה יאפשר ללוחמים ששרדו לחזור למקומות בהם הם נהנים מתמיכה ולהתארגן מחדש ללחימה בעתיד.
לאור תבוסות הארגון במזרח התיכון, יכול להיות שמאראווי היא רק ההתחלה. ככל שהארגון יובס, ישנה אפשרות שהוא ישלח את לוחמיו לאזורים חדשים, ביניהם הפיליפינים. הלוחמים הזרים יכולים לחזור לארצות מוצאם ולהפוך לגרעין הפעילות העתידית. עם אובדן הח'ליפות, דאעש עשוי לתת את שמו לארגונים אחרים בעולם כדי לחזק את המותג שלו.
דרום-מזרח אסיה היא כבר מזמן חממה לקיצוניים איסלאמיים. אינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, הייתה ביתם של בכירי אל-קאעידה לפני פיגועי 11 בספטמבר. לאחרונה חלה במדינה עלייה במספר המעצרים הקשורים לקיצונים איסלאמיסטיים. למרות זאת, גרעין הג'יהאדיסטים הנלחמים באופן פעיל בפיליפינים ומדינות אחרות באזור, נמוך ממספרם באזורים אחרים. אולם כאשר גרעין דאעש בעירק ובסוריה הולך להתמעט, כך הפיליפינים יהיה יעד חשוב עבור הארגון.
הפיליפינים היא יעד חשוב בשל מספר המוסלמים במדינה, הנוכחות של קבוצות שוליים קיצוניות, המתירנות של המערכת הפיננסית, מוסדות חלשים ומנהיג כמו דוטרטה שהתנהלותו במשבר במאראויי הביאה למותם של עשרות אזרחים ומאות אלפי עקורים.
ב-15 השנים האחרונות, כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב היו פעילים בפיליפינים וסייעו לכוחות הביטחון המקומיים באכיפת החוק ובמלחמה בטרור. פעילותה של ארה"ב בנושא נחשבת אחת המוצלחות באזור. ארה"ב סיימה את פעילותה בשנת 2015, וכעת כל ההצלחות שלה מאוימות. למרות שפעילות ארה"ב בשחרור מאראווי מוכיח על נכונותה לסייע לפיליפינים בשעת משבר, היא לא מלמדת דבר היקף הסיוע בעתיד ובמקרה של החמרת המצב.
כעת דוטרטה ו
דונלד טראמפ משוחחים על מעורבות עמוקה יותר של ארה"ב בפיליפינים. שניהם מעדיפים פעולות קצרות והחלטיות יותר. זה מסכל את האפשרות של תוכנית ארוכת טווח של הכשרה, הצטיידות וייעוץ ליחידות הפיליפיניות כדי למנוע התפתחות של אירוע בקנה מידה של מאראווי. מעבר לכך, פעילותו של דוטרטה במסגרת הלוחמה בסמים שהביאה למותם של אין-ספור אזרחים, מעלה שאלה על סוג הסיוע הצבאי שארה"ב יכולה להעניק לו.
ההתקוממות האיסלאמית בדרום הפיליפינים חיה ובועטת, מסכם Foreign Policy. המאבק עוד רחוק מלהיגמר ובוודאי יביא לעוד עימותים מול כוחות הביטחון. למרות שדוטרטה הבטיח לסיים מאבק זה, ההיסטוריה של הפיליפינים כמרכז למורדים המונעים מאידיאולוגיה איסלאמית, מוכיחה ההפך. גם אם במדינה לא תצמח שלוחה מרכזית של דאעש, היא תמשיך להוות קרקע פורייה לגיוס, מימון והפצת תעמולה עתידית בהשראה או בתמיכה ישירה של דאעש.
