"קבלו אותנו כמדינה גרעינית, ואז או שנדבר על שלום או שנצא למלחמה" – אמרו פקידים צפון-קוריאניים לקבוצה של מומחים אמריקנים שנפגשו איתם לאחרונה בשטוקהולם, בתשובה לשאלה מה פיונגיאנג באמת רוצה. אבל אסור שזו בכלל תהיה אפשרות, טוען ג'ון המינגז, מומחה לענייני אסיה, במאמר בדיילי טלגרף.
הניסוי הבליסטי של
קוריאה הצפונית השבוע, הפעם של טיל שלטענתה יכול לפגוע בכל נקודה בארה"ב, אומר שיש שתי אפשרויות. האחת: להכיר בכך שזהו המצב הנורמלי החדש. השנייה: לראות מנהיגות אמריקנית שאינה מוכנה להשלים עם המצב הזה ומוכנה לנקוט בפעולה צבאית. מחקר שפורסם לאחרונה טען, כי מלחמה הולכת והופכת במהירות לאפשרות ריאלית, וכי עימות שכזה יכלול מתקפות אמריקניות מסיביות מן האוויר ובסייבר, ותגובה קוריאנית העלולה להגיע עד כדי שימוש בנשק גרעיני; מספר הנפגעים יהיה מאות אלפים.
בשל תרחיש אימים זה, הקהילה הבינלאומית פונה לשני מסלולים. הראשון הוא להשלים עם התגרענותה של קוריאה הצפונית, והשני הוא תקווה שהעיצומים עליה יעשו את שלהם וידחקו אותה לשולחן המו"מ. כאמור, המינגז אומר שאין להשלים עם האפשרות הראשונה, ויש לו כמה נימוקים. איש אינו יכול להיות בטוח שלאחר מכן היא תשמור על הסטטוס-קוו, משום שכבר 70 שנה היא מאיימת לפעול באלימות נגד
קוריאה הדרומית. בשנת 2010, למשל, היא הטביעה ספינה דרום-קוריאנית והרגה 46 מלחים. אי-אפשר לסמוך על משטר כזה כאשר מדובר בנשק גרעיני, שיוכל לשמש אותה להרתיע את ארה"ב מכל התערבות בסכסוך אפשרי בחצי-האי הקוריאני.
אפילו אם קוריאה הצפונית לא תנסה לשנות בכוח את הסטטוס-קוו, היא עלולה להשתמש בכוח הגרעיני שלה כדי לסחוט כספים משכנותיה. היא גם עלולה למכור ציוד גרעיני בשוק השחור, אולי לארגוני טרור. לקוריאה הצפונית כבר יש היסטוריה שמצדיקה חששות אלו: היא העבירה אורניום ללוב בשנות ה-90 ועזרה לבנות כור גרעיני בסוריה בעשור שלאחר מכן. אז למה לאפשר לה לעשות את זה בהיקף ניכר?
למרות שהעיצומים הצליחו להפיל את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ולחסל את התוכנית הגרעינית של לוב, יש להם מוניטין גרועים במערב. הם נתפסים או כחסרי תועלת או כאפקטיביים יותר מדי ופוגעים בחפים מפשע. במקרה של קוריאה הצפונית, נראה שהאפשרות הראשונה היא הנכונה. למרות הרושם שתושביה קרובים לגוויעה ברעב, בפועל הכלכלה שלה צמחה אשתקד ב-3.9% - השיעור המהיר ביותר מזה 17 שנים – בעיקר בזכות הסחר הפורח בגבול עם סין.
המינגז טוען, שלמעשה העיצומים לא נוסו בצורה אמיתית נגד קוריאה הצפונית, ולכן האסטרטגיה מולה צריכה לכלול עיצומים ממשיים בהרבה מאלו הנוכחיים. קים ג'ונג-איל הבטיח לעמו מדינה גרעינית פורחת; הוא יכול לתת להם או גרעין או פריחה, אבל לא את שניהם. ארה"ב הגדירה לאחרונה את קוריאה הצפונית כמדינה טרוריסטית, והיא יכולה להשתמש בהגדרה זו כדי ללחוץ על הבנקים בסין ובדרום-מזרח אסיה ועל ארגונים אחרים המממנים את הצמיחה הכלכלית בצפון. עיצומים כאלו הם שעשויים להחזיר את פיונגיאנג לשולחן המו"מ, שם ניתן יהיה לפרוק אותה מנשקה הגרעיני בתמורה לערבויות לבטחונה ולהסרה הדרגתית של העיצומים.
