העסקה עם פלין: ארבע השאלות המכריעות

האם הודאתו של מייקל פלין היא תחילת סופו של ממשל טראמפ, או דווקא סימן לכך שאין לרוברט מולר ראיות של ממש בחקירת הפרשה הרוסית? וושינגטון פוסט אומר, שהתשובות לארבע שאלות מרכזיות הן שיכריעו. מה פלין יודע זו השאלה המרכזית. העסקה עצמה עם פלין לא משנה; מה שחשוב הוא מה יגיד פלין למולר ואנשיו. מתנגדיו של הנשיא דונלד טראמפ מפנטזים ש-פלין יספר כל מיני סודות על קנוניה עם רוסיה ומי יודע על מה עוד. אבל הוא יכול לחלוק רק במידע שבידיו. אין ספק שטראמפ חיבב את פלין ונתן בו אמון רב, אך זה לא אומר שבידי פלין מידע שיפליל את הנשיא. יתרה מזאת: אם הייתה הוכחה לכך ש-פלין הבטיח לרוסיה שהעיצומים עליה בשל התערבותה בבחירות יוסרו בידי טראמפ כתמורה על העזרה שהעניקה לו, קשה להניח שמולר היה מוציא אותו כל כך בזול - סעיף אחד של מסירת מידע לא נכון ל-FBI ודרישה לעונש מירבי של שישה חודשי מאסר. במקרה כזה, מולר היה מאשים את פלין בקשירת קשר ומכריח אותו להודות בהאשמות חמורות בהרבה כתנאי להסדר עימו. מדוע פלין שיקר מדוע פלין החליט לשקר בנוגע לפגישותיו שם השגריר הרוסי דאז, סרגיי קיסליאק? בדרך כלל, מי שמדבר עם חוקרי הבולשת רוצה להיות מדויק ככל יכולתו, בדיוק כדי למנוע את הבור שאותו כרה פלין לעצמו. האם הוא פשוט חשש לגלות שהפר את החוק הנידח האוסר לנהל מגעים דיפלומטיים בידי מי שאינו מוסמך לכך? או שמדובר בניסיון להסתיר קנוניה עם רוסיה? קשה להאמין שאדם במעמדו ישקר בלי סיבה טובה. מי הורה לפלין ליצור קשר עם רוסיה תשובה אחת כבר ידועה: ג'ארד קושניר. אבל האם היו בכירים נוספים בקמפיין טראמפ ובצוות המעבר ששלחו אותו אל קיסליאק? פלין הודה שהיה בקשר עם שני בכירים בצוות המעבר, אז בהנחה שקושניר הוא אחד מהם - מיהו השני? מובן שהשאלה הגדולה ביותר היא, האם אחד מן השניים הוא טראמפ עצמו. מדוע הנחה פלין את רוסיה לא להגיב על העיצומים פלין הודה ששוחח עם קיסליאק בשני נושאים. האחד היה בקשה להפיל את החלטת מועצת הביטחון בנוגע להתנחלויות, והשני - בקשה שמוסקבה לא תגיב על העיצומים שהטיל ברק אובמה בשל התערבותה בבחירות. הסדר הטיעון לא אומר מה היה הנימוק שהשמיע פלין באוזניו של קיסליאק בנוגע לבקשתו השנייה. האם הוא פשוט הציע בלא לנמק, או שמא רמז שממשל טראמפ יקל בעיצומים כאשר ייכנס לתפקידו חודש מאוחר יותר? זוהי שאלת מפתח שטרם קיבלה מענה.