האם הייתם מוכנים לשלול ביטוח בריאות מ-1,000 ילדים עניים כדי לממן הטבות במיליוני דולרים ליורש עשיר? לטענת פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה ומבקר חריף במיוחד של ממשל טראמפ, זוהי בדיוק הבחירה שעושים כעת הרפובליקנים בקונגרס במסגרת רפורמת המס העומדת בפני אישור סופי.
במאמר בניו-יורק טיימס מתייחס קרוגמן ל-The Children’s Health Insurance Program המכונה בקיצור CHIP. התוכנית הושקה בשנת 1997 בתמיכה דו-מפלגתית, ובשנה שעברה היא העניקה כיסוי ל-8.9 מיליון ילדים. אולם מקורות המימון שלה פקעו לפני יותר מחודשיים. הרפובליקנים טוענים שוב ושוב שימצאו את הכסף לחדש אותה; בפועל, מה שהם מוצאים זה תירוצים לא לעשות זאת. הממשלות במדינות, המנהלות בפועל את CHIP, ייאלצו בקרוב להתחיל להוציא ממנה ילדים.
אז מה הבעיה? הסנאטור הרפובליקני אורין האטש, שהיה מיוצרי התוכנית, נשאל לאחרונה מה יעלה בגורלה והתעקש שהיא תמומן. אלא שהוא לא אמר כיצד וגם אין שום סימנים שזה עומד לקרות. "הסיבה היא שאין לנו מספיק כסף בשום מקום". כך אמר, ואז רץ להצביע בעד רפורמת המיסים של
דונלד טראמפ, אותה מכנה קרוגמן "מטורפת".
אחד הסעיפים בה מעניק פטור נרחב ממס הירושה – אותו מכנים הרפובליקנים "מס המוות". החוק הנוכחי מטיל מס רק על ירושות שמעל 11 מיליון דולר לזוג – מה שאומר שהוא נגבה רק ב-5,500 מקרים בשנה שהם 0.2% מכלל הפטירות בארה"ב. כעת באים הרפובליקנים בסנאט וקובעים את הרף על 22 מיליון דולר; עמיתיהם בבית הנבחרים רוצים לבטל אותו לחלוטין.
כעת, אומר קרוגמן, בואו נדבר בדולרים והמספרים פשוטים ביותר. העלות של CHIP אשתקד הייתה 15 מיליארד דולר; מס הירושה הכניס 20 מיליארד דולר. לכן, ניתן לומר שקיים קשר ישיר בין ביטול מס הירושה לבין מניעת התמיכה הרפואית מילדים הזקוקים לה. האם יש דרך להגן על המהלך הזה? הרפובליקנים אוהבים לטעון שקיצוצי המיסים מממנים את עצמם על-ידי הרחבת הפעילות הכלכלית, אבל – מדווח קרוגמן – אף כלכלן רציני אינו מסכים עם הטענה הזאת. בנושא מס הירושה, האבסורד גדול עוד יותר: איש אינו יכול לטעון שהוא מעודד בצורה כלשהי את הצמיחה.
טיעון אחר הוא, שמס הירושה מהווה נטל על עסקים קטנים ועל חוות משפחתיות. קרוגמן דוחה גם אותו: מדי שנה רק 80 עסקים קטנים וחוות משפחיות מחויבים במס זה. וכאשר שומעים על חוות משפחתיות שפוצלו כדי לחמוק מן המס – אין אף דוגמה מודרנית לכך. ואז מגיעה הטענה של הסנאטור צ'אק גרוסלי: צריך לבטל את מס הירושה כדי לתגמל את מי שאינם מבזבזים את כספם על "משקאות, נשים או סרטים". קרוגמן מגיב בציניות: כן, לתת לטיפוסים כמו דונלד טראמפ הבן ליהנות מאורח החיים הסגפני של הוריהם.
מנגד, מדגיש קרוגמן, יש הוכחות לכך שסיוע לילדים עניים חוסך כסף בטווח הארוך. ההיגיון ברור: ילדים בריאים יהפכו למבוגרים שישתלבו בשוק העבודה, ישתכרו יותר וישלמו יותר מיסים. יש גם פחות סיכון שהם יהפכו למוגבלים ויזדקקו לסיוע ממשלתי. מחקר מן התקופה האחרונה אף העלה, כי הממשל מקבל בחזרה 7%-2% מן הסכום שהוא מוציא על ביטוח רפואי לילדים. ממצאים דומים עלו לגבי תלושי המזון – אחד ממסלולי הסעד העיקריים בארה"ב.
הממצאים הללו אינם הסיבה העיקרית לכך שחובה לספק לילדים אוכל ובריאות, מדגיש קרוגמן. הגינות פשוטה היא סיבה מספקת בהחלט. ולמרות כל מה שרואים בפוליטיקה האמריקנית, עדיין קשה להאמין שמפלגה שלמה תימנע מלעשות את הדבר הנכון למען מיליונים ותעדיף להעשיר עוד יותר כמה אלפי עשירים. אלא שזה בדיוק מה שקורה – ובדיוק באותה מפלגה המאמצת לחיקה את מי שהטריד מינית ילדות [רוי מור] בתקווה שהוא יצביע בעד חוקי המס שלה.
