בעיני כולם, זהו הרגע של הניתוק הסופי של הקשרים המפוקפקים בין הכנסייה בדרום איטליה, לפשע המאורגן. כאשר המאפיונר הסיציליאני סלווטורה ריינה, שכונה "הבוס של הבוסים" מת בחודש שעבר בכלאו, אמר דובר הוועידה האיטלקית של ההגמונים שאין זה מתקבל על הדעת להעניק לו הלוויה ציבורית. ריינה יישפט על-ידי האל, אך לכנסייה יש חובה ברורה להוות דוגמה לציבור, וקיום טקס קבורה ראוותני עבורו יביא לתוצאה ההפוכה. בסופו של דבר, הלוויתו של ריינה נערכה בעיירה הסיציליאנית קורליאונה, כשכומר מקומי ניהל את הטקס.
האם זהו הקרע הסופי בין הכנסייה למאפיה? – שואל אקונומיסט. בשנת 2014 ביקר האפיפיור פרנציסקוס בעיירה קלבריה, שם נהרג ילד בן שלוש ביחד עם סבו, במה שהיה קשור כנראה לסמים. האפיפיור אמר אז שהכנסייה מתנערת מהמאפיה. הוא גם השתתף במיסה ברומא, שם הוקראו שמותיהם של 800 אנשים שנהרגו על-ידי המאפיה. האפיפיור הכריז, כי כל המאפיונרים ילכו לגיהינום, אלא אם יחזרו בתשובה.
כל זה נראה רחוק מאוד משנות ה-70 וה-80, כאשר כוחה של המאפיה היה כמעט בלתי מוגבל, והייתה ברית מוזרה של סובלנות הדדית בינה לבין הכנסייה, שברבעים מסוימים הייתה חיונית ביותר לשמירה על איטליה לצד המערב בזמן המלחמה הקרה. למפלגה הדמוקרטית באיטליה, ביחד עם הכנסייה והמאפיה, הייתה מטרה משותפת של שמירת הקומוניזם מחוץ לאזור. מטרה זו מנעה קרבות מיותרים בין כוחות אלו.
באותה תקופה הכנסייה העניקה מחילות לגורמים אלימים שלא הראו סימני חרטה. במספר מקרים בסיציליה, אנשי הדת העלימו עין מהאלימות או אפילו שיבחו את הבוסים המקומיים. הם גם הציעו שירותים רוחניים לאותם פושעים נמלטים, כאשר היו מחתנים אותם ומטבילים את ילדיהם.
גם היום, אלו שמבקרים בסיציליה רואים שהפרדת הכנסייה מהמאפיה היא תהליך חדש ומסוכן שעדיין לא הושלם. בחודש מרס הכריז ההגמון של מונריאלה שחברי המאפיה לא יכולים לשמש כסנדקים בעת הטבלת הילד. כמה חודשים לאחר מכן קמה צעקה בעיר קורליאונה, כאשר נדמה היה שתהלוכה דתית מהווה מחווה למשפחת ריינה. המארגנים הכחישו כל קשר לעניין.
ג'יאני די גנארו, כומר ישועי מנאפולי שעבר לסיציליה, אמר לשבועון שהרבה השתנה לטובה ב-30 השנים האחרונות. לדבריו, בעבר לא ניתן היה להגיד בקול את המילה "מאפיה", וכעת הוא מעניק סיוע לקורבנות של המאפיה. לדעתו, המעבר בעמדת הכנסייה נבע מהרבה הקרבה עצמית של כמה כמרים אמיצים שדיברו נגד המאפיה עוד כשהיה מסוכן לעשות זאת, וכמה מהם אף שילמו על כך בחייהם.
כמה מאותם כמרים שנלחמו נגד המאפיה שמחים כעת על השינוי בעמדת הכנסייה. אחד מהם סיכם זאת באומרו שהכנסייה אולי התעוררה מאוחר למאבק זה, אך חשוב שכעת היא נוקטת בפעולה. לדבריו, מותו של ריינה שינה את המצב, אך אין משמעו שהמאפיה נמחקה כליל.
